הסללה ואי-שוויון: כיוונים חדשים למחקר וליישום
Gamoran, 2010
המתח בין שיתוף לבידול
יותר ממאה שנים נמשך הוויכוח על הפרדת תלמידים לכיתות ולקבוצות לפי תחומי העניין שלהם ולפי יכולתם. ההסללה וההקבצה על פי יכולת, ומקבילותיהן הבריטיות הניתוב והשיבוץ, נועדו לאפשר למורים להתאים את ההוראה לצורכי התלמידים, אך זכו לביקורת נוקבת: הפער בין המסלולים הגבוהים לנמוכים הולך ומתרחב, והמדדים שעל פיהם משבצים תלמידים חופפים לקווי הנחשלות החברתית הרחבים, כגון גזע, מוצא אתני ומעמד חברתי. בשורש הוויכוח מתח מובנה: בתי הספר מחויבים להקנות לכלל התלמידים מסגרת אחידה של מיומנויות קוגניטיביות וחברתיות, ובה בעת הם בנויים למיין תלמידים ולנתבם למסלולים שונים. המטרה הראשונה מתאימה לכיתה הטרוגנית והשנייה להסללה, ואין לוויכוח פתרון פשוט משום שמערכות החינוך נושאות את שתיהן כאחת.
הסללה והישגים: אי-שוויון מוגבר בלא שיפור בתפוקה
אפשר להבחין בשתי השפעות אפשריות של ההסללה: השפעה על התפוקה, כלומר על הרמה הכוללת של ההישגים, והשפעה על אי-השוויון, כלומר על פיזור ההישגים בין המסלולים. מן הראיות עולה שההסללה מעצימה אי-שוויון ותורמת אך מעט לתפוקה הכוללת, שכן רווחי התלמידים החזקים מתקזזים עם הפסדי החלשים. מחקר מעקב בריטי ארוך טווח מצא שההפרדה בין בתי ספר סלקטיביים למקיפים ובין כיתות ברמות שונות לא שיפרה את ממוצע ההישגים, ואילו המיון הגדיל את הפערים לאורך זמן. השוואות אמריקניות במתמטיקה, במדעים ובאנגלית הניבו את אותו דפוס, וניתוחים ארציים הראו שהישגי התלמידים במסלולים גבוהים ונמוכים הולכים ומתרחקים במהלך התיכון.
מאחר שהמיקום בהסללה מתואם עם נחיתות חברתית-כלכלית, ההסללה מעצימה גם אי-שוויון חברתי. המעמד החברתי-כלכלי משליך ישירות על השיבוץ, ואילו גזע ומוצא אתני משפיעים בעקיפין: בני מיעוטים שציוניהם ורקעם דומים לאלו של...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
