מרכיבי ההכלה: לקחים מהמחקר
McMaster, 2012
בין דרישת מדיניות לבין מימושה
מדיניות החינוך בניו זילנד הציבה את פיתוח ההכלה בראש סדר העדיפויות, אך מיעטה להדריך כיצד לממש מטרה זו. בדיקה מצאה שרק במחצית מבתי הספר נראו פעולות מכילות, ובתגובה הוצב יעד להגיע ל-80% בתוך ארבע שנים, בלי שפורט כיצד יגיעו בתי הספר לרמה עולמית של הכלה. בהיעדר הדרכה רשמית מציעה ספרות המחקר דוגמאות להכלה מוצלחת שאפשר לחלץ מהן מרכיבים חוזרים. אין כאן מודל אחיד שאפשר להשתיל בכל סביבה, שכן לכל קהילת בית ספר תרבות משלה.
מהי הכלה
קשה להגדיר הכלה, ובכך טמונה נקודת חוזק: רוחב המושג מזמין חקירה מתמשכת של משמעויותיו ושל ערכיו. מוטב לראותו כקשת רחבה של מצבים והתנהגויות ולא כמטרה מדידה. בתחילה הובנה ההכלה כאינטגרציה או כשילוב, וכיום ברור שנוכחות פיזית בבית הספר אינה מספקת: ההכלה נוגעת לאיכות ההשתתפות של כל תלמיד הנתקל במחסומים, ולא של בעלי צרכים מיוחדים בלבד. הגדרות רבות רואות בה סוגיה של צדק חברתי החלה על כל קבוצת מיעוט, ואין הכרח במיעוט מספרי: די בכך שמקומו של אדם בחברה ונקודת מבטו נחשבים פחותי ערך ושדוחקים אותו לשוליים. הערכים שבבסיס מודל חברתי-פוליטי זה הם:
• תמיכה בכל אחד כדי שירגיש שייך.
• הרחבת ההשתתפות של ילדים ומבוגרים בלמידה, בהוראה ובקהילת בית הספר.
• צמצום הדרה, אפליה ומחסומים להשתתפות.
• ראיית ההבדלים בין בני אדם כמשאבי למידה.
• פיתוח קהילה וערכים בית ספריים לצד ההישגים.
• הבניה מחדש של תרבות, מדיניות ודרכי פעולה כמענה לשונות.
ההכלה נתפסת גם כפרויקט אתי התלוי בנכונות המעורבים ליטול אחריות ולעשות עבודה המתחילה בתוך כל אדם. ארבעה יסודות חיוניים לה: חיפוש מתמיד אחר...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
