תהליכים ומגמות בתכנון לימודים בישראל לתלמידים עם מוגבלויות
אבישר ובאב״ד, 2010
מבוא
מטרת הבירור היא לחשוף את התהליכים והמגמות בתכנון לימודים ובתכניות לימודים לתלמידים עם מוגבלויות בישראל. שנים רבות למדו תלמידים אלה במסגרות מופרדות ונבדלות במערכת החינוך המיוחד, וזה למעלה משלושה עשורים רבים מהם משולבים באופנים שונים בתוך החינוך הרגיל. בעשור האחרון מבוסס תכנון הלימודים, הן במסגרות המיוחדות והן במשלבות, על ערכים שמקדם האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך: זכות כל תלמיד לחינוך ולהשתתפות בקהילה, התייחסות ייחודית המאפשרת מימוש עצמי, מעורבות התלמיד ומשפחתו בתכנון, כיבוד השונות ומחויבות המורים להוראה שיתופית ומקצועית.
הבירור נשען על ארבעה מקורות: ניתוח מסמכי תכניות לימודים שהתפרסמו בשנים האחרונות; שישה ראיונות עומק מובנים למחצה עם בעלי תפקיד בכירים, בעבר ובהווה, מן האגף לחינוך מיוחד ומן האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים; שני ראיונות עם מי שעסקו בפיתוח חומרי למידה; ועיון במסמך מדיניות פנימי. הראיונות בוצעו בידי זוג מראיינות, שיטה מומלצת במחקר איכותני משום שהשוואת הפרוטוקולים מזקקת את הנתונים ומחזקת את ההחלטות הפרשניות.
חינוך מיוחד ושילוב בישראל
הדיון הציבורי במדיניות חינוכם של ילדים עם צרכים מיוחדים החל כבר במחצית שנות החמישים. עד אמצע שנות השבעים שלטה התפיסה שלבית הספר המיוחד יתרונות ברורים על פני כל מסגרת אחרת. כיום, כבמדינות רבות, מתקיים שילובם של תלמידים אלה בכיתות הרגילות לצד מתן שירותי חינוך מיוחד לפי צורכיהם, מכוח חוק חינוך מיוחד (1988). המגמה לשילוב התחזקה בעקבות פסק דין ית״ד (2002), המגדיר את זכאות התלמידים לשירותי חינוך מיוחד בתוך...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
