הכשרת מורים ותכנון לימודים: הילכו שניהם יחדיו?
בן-פרץ ואח', 2010
מבוא
מערכות חינוך רבות מבקשות להעניק לדור העתיד חינוך שימצה את יכולות הפרט וישרת בה בעת את צורכי החברה, ובמסגרת מאמץ זה מופנית תשומת לב רבה לשיפור תכניות הלימודים ודרכי ההוראה. יש להבחין בין תכנון לימודים, שהוא תהליך פיתוח התכניות, ובין תכניות הלימודים עצמן, קרי חומרי הלימוד שבידי המורים, ובהם סילבוסים, ספרי לימוד ומדריכים למורה. המורים הם הכוח המרכזי בהפעלת התכניות, בין שאלו נקבעות בידי גורמים מרכזיים כמשרד החינוך ובין שמדובר בתכניות בית ספריות (תלב"ס), ומכאן הציפייה שהכשרתם תדגיש את הכרת מבנה התכניות ומהותן ואת המסרים החינוכיים הגלומים בהן. הבחינה כאן מתמקדת בקשר שבין תכנון לימודים ובין הכשרת מורים: מקומו של התכנון בתכניות ההכשרה בישראל, תפיסת המורות את הצורך בהכרת התחום, והצעה לשילובו בהכשרה.
רקע עיוני
המורים ותכניות הלימודים: פיתוח והפעלה
המורים הם אחד מארבעה גורמי יסוד שיש להתחשב בהם בפיתוח תכניות לימודים, לצד תחום הדעת, הלומדים והסביבה, ויש הרואים בהם את הגורם החשוב ביותר. מעמדם נשען על היכרותם הקרובה את הלומדים ואת הווי הכיתה ועל נטיותיהם האישיות. מאז שנות השבעים חל שינוי בתפיסת מקומו של המורה, ועצמאותו וצרכיו המקצועיים נעשו מרכיבים בשיקולים הקוריקולריים, ומשנות השמונים גברה הנטייה לעודד מורים לפתח תכניות המותאמות לבית ספרם, אף שרוב התכניות המופעלות עדיין חיצוניות. השפעתם מכרעת בהפעלה: הצלחת רפורמה תלויה במעורבותם וברצונם להוביל שינוי. בשל מקומם המרכזי אפשר לראות בהם מקשרים בין מדיניות החינוך הרשמית ובין הפדגוגיה בשטח.
מורים כמפרשי תכניות לימודים
יכולת הפירוש של תכניות הלימודים תורמת לשימוש נבון התואם את נסיבות ההוראה. מושג ה"פוטנציאל הקוריקולרי" מבטא את מגוון האפשרויות החינוכיות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
