הבדלים בין-אישיים והוראה
Jonassen & Grabowski, 2011
אפשר ורצוי להתאים את אופי ההוראה להבדלים בין יחידים ביכולות, בסגנונות ובהעדפות, כדי לשפר את תוצריהם הלימודיים. התאמה זו נשענת על כמה הנחות: תוצרי למידה שונים מצריכים מיומנויות ויכולות שונות; בני אדם נבדלים ביכולתם לעבד מידע, להבנות ממנו משמעות וליישמו במצבים חדשים; אפשר לטפח תוצר למידה בדרכים שונות, באמצעות אסטרטגיות ברמת המיקרו וברמת המקרו; דרכי הוראה שונות דורשות כושרי למידה, סגנונות והעדפות שונים, ולכן יחידים מגיבים אחרת לצורות הוראה שונות. בירור ההתאמה מחייב להתבונן תחילה בטווח אסטרטגיות ההוראה והטקטיקות שלהן, ורק אחר כך ביחסי הגומלין בינן לבין תכונות הלומד.
אסטרטגיות וטקטיקות הוראה
אסטרטגיית הוראה היא מערכת החלטות שמניבה תכנית או סדרת פעילויות המיועדות להשגת מטרה ספציפית. שורשי ההגדרה נעוצים בשימוש במושג כתכנית כוללת לניצחון במשחק: בטניס האסטרטגיה היא תכנית הפעולה הכוללת לניצחון בתחרות, ואילו הטקטיקה היא פעולה ספציפית שהשחקן מתרגל היטב ומפעיל כדי לממש את האסטרטגיה, למשל התקרבות מהירה לרשת לשם הפתעת היריב. אסטרטגיה דומה לשרטוט הנדסי: היא מראה מה יש לעשות אך אינה אומרת כיצד לעשות זאת. לכן אסטרטגיות הוראה אינן מתארות את ביצוע ההוראה אלא את אופן ארגונה, בנייתה ברצף והצגתה.
הטקטיקות הן פעילויות ההוראה והלמידה בשיעור עצמו, והן מנחות את אירועי ההוראה בפועל. אסטרטגיה שממליצה לעורר מוטיבציה אצל הלומד לפני ההוראה תצריך טקטיקות כמו הטלת ספק בלומד, הצגת שאלה או הצגת תמונה, ואילו אסטרטגיה שנועדה ללמד מושג מוחשי תשתמש בטקטיקות כמו יצירת צמדי דוגמאות דומה ולא דומה, חילוץ תכונות מאפיינות מסדרת דוגמאות או הצגת תמונה. טקטיקות נפוצות אחרות הן שימוש במארגנים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
