יחידים, שוֹנוּת ולמידה
Jonassen & Grabowski, 1993
תלמידים נבדלים זה מזה בדרך שבה הם לומדים, משום שתכונות הלמידה שלהם שונות ומשום שתהליך החשיבה משתנה על פי מה שהם מנסים ללמוד. אנשים שונים בכישורי הלמידה שלהם, במידת רצונם ללמוד ובהעדפותיהם כיצד ללמוד, והבדלים אלו קובעים במידה מסוימת אם יחיד מסוגל ללמוד ובאיזו רמה. תכונות אלו מקיימות יחסי גומלין גם עם תוצרי הלמידה ועם החשיבה הנדרשת בהם.
הבדלים בין-אישיים בתכונות למידה
למידה דורשת מן התלמיד מוכנות או מוטיבציה ללמוד, יכולת ללמוד, סביבה חברתית ואקדמית שמטפחת למידה והוראה מקיפה ויעילה. תכונות הלומד המאפשרות לו ללמוד נעות בטווח רחב, מיכולות ספציפיות ועד סגנונות כלליים, ואפשר לסדרן בחמש קבוצות: יכולות מנטליות, בקרות וסגנונות קוגניטיביים, סגנונות למידה, אישיות וידע קודם.
יכולות מנטליות
המונח אינטליגנציה מורכב ומעורפל מכדי לשמש כאן: קשה למצוא מתאם בינו לבין דרישות למידה מסוימות ולבין גישות הוראה, וכל אחד מוצא בו משמעות אחרת. יש הנראים אינטליגנטים משום שהם מנוסים, אחרים משום ששליטתם בשפה טובה ואחרים בשל יכולתם להשתמש ברעיונות מופשטים. עדיף לתאר יכולת זו במונחי היכולות המנטליות המרכיבות אותה, הראשוניות והמשניות כאחת, ובהן היכולות המדורגות הנזילות, המזוקקות והמרחביות.
בקרות וסגנונות קוגניטיביים
הצירוף הייחודי של היכולות המנטליות של היחיד קובע את הבקרות הקוגניטיביות שלו ואת סגנונו, ואלו מתארים כיצד הוא מחלץ מידע מסביבתו, בונה ידע אישי, מארגן אותו ומיישם אותו. הבקרות קשורות באופן הדוק יותר ליכולות המנטליות, ובהן תלות ואי-תלות בשדה, גמישות קוגניטיבית, קצב קוגניטיבי, קשב ממוקד, רוחב קטגוריה ומורכבות קוגניטיבית. הסגנונות הקוגניטיביים מתארים נטיות תפיסה ועיבוד כלליות יותר של איסוף מידע...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
