על הוראה מותאמת
Corno, 2008
שורשי הרעיון
הרעיון שהצלחת החינוך תלויה בהתאמת ההוראה להבדלים בין הלומדים הוא עתיק יומין, ומופיע כבר בטקסטים סיניים, עבריים ורומיים מן המאה הראשונה לפני הספירה. קווינטיליאן תיאר תלמידים עצלים הזקוקים לעידוד לצד תלמידים שמיטיבים לעבוד כשנותנים להם יד חופשית, מי שמגיב היטב תחת איום ומי שמשותק ממנו, מי שזקוק לזמן ומי שלומד בפרץ של אנרגיה. הוא ראה בהדרכה טיפוס שבו התלמיד עולה שלב אחד מעבר למה שהיה משיג בכוחות עצמו, וזיהה שסביבה חברתית משותפת מאפשרת ללמוד מניסיונם של אחרים.
בכיתה של ימינו גודל הכיתה אינו בשליטת המורה, ואילו הציפייה היא להגיע לכל תלמיד על פני קשת של רמות התפתחות, יכולות קוגניטיביות, מגדר, גזע, רקע תרבותי ולשוני, תנאים חברתיים-כלכליים והיבטים רגשיים של האישיות. הכלה היא תהליך כפול של העצמת נקודות חוזק ושל מעקף נקודות חולשה או פיצוי עליהן, והבחנה (differentiation) היא תפירת ההוראה למידותיו של כל לומד: מצד אחד התגברות על מכשולים, ומצד אחר הזדמנות להעשרה שבה כל התלמידים מתקדמים לקראת מטרות משותפות של תכנית הלימודים.
התיאוריות המוקדמות של הוראה מותאמת
בשלהי שנות ה-70 הוצעה הוראה מותאמת שיטתית כפתרון לדילמה של הוראת יחידים בתוך קבוצה, והוגדרה כמתן מענה לצורכי היחיד תוך חתירה ליעדים אישיים וקבוצתיים כאחד. הדגש הושם על תכנון ההוראה ופחות על מה שעומד בפני מורים בכיתה בפועל. תיאוריית ההתאמה מתארת מעגל: תחילה המורה משיג את מטרות תכנית הלימודים בהתאמת ההוראה לתלמידים, והיעד הסופי הוא שהתלמידים ילמדו להתאים לעצמם כל הוראה שיקבלו ולווסת את למידתם. כושר (aptitude) הוא מוכנות לפעול במצבים אקדמיים; הוא משתנה לפי נסיבות, מתפתח בתוך הסיטואציה ואינו מולד. חינוך...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
