הוגנות בזיכיון: חקיקה ומדיניות של בתי ספר בזיכיון כמנוף לקידום שוויון הזדמנויות בחינוך
Mead & Green, 2012
מבוא
בתי ספר בזיכיון (charter schools) הם בתי ספר ציבוריים שהלימוד בהם מבחירה, והם קמים על סמך חוזה בין גורם המוסמך לאשר את הקמתם לבין מפעיליהם. הם פועלים בארצות הברית יותר מעשרים שנה, ב-40 מדינות, במחוז קולומביה ובפורטו ריקו, ולומדים בהם כ-1.7 מיליון תלמידים ביותר מ-5,400 בתי ספר, בתמיכה רחבה של שתי המפלגות. המחלוקת עליהם מנוסחת במונחי הזדמנות: התומכים רואים בבחירת ההורים מעלה כשלעצמה ודרך להרחיב למשפחות מעוטות הכנסה יתרון שהיה נחלת האמידים; הספקנים מזהירים שבלא פיקוח יגרמו בתי ספר אלו לריבוד תלמידים, לחוסר השקעה בבתי ספר ציבוריים אחרים ולדחיית תלמידים שקשה לענות על צורכיהם.
נקודת המוצא לדיון היא שבתי ספר בזיכיון יישארו חלק ממערכת החינוך הציבורי, שאינם טובים או רעים מטבעם, ושיש להפעילם ככלי לקידום שוויון הזדמנויות בלי להנציח אי-שוויון. שוויון ההזדמנויות בחינוך הוא מטרה לאומית מוצהרת שמקורה בתיקון ה-14, והוא נוגע לתשומות ולתפוקות כאחת. ההיסטוריה מזהירה שבחירת הורים בלא מגבלה עלולה לסכל אותו: לאחר פסיקת בראון קמה במחוז פרינץ אדוארד מערכת אישורי שכר לימוד ובמחוז ניו קנט תכנית חופש בחירה, ושתיהן נפסלו כבלתי חוקיות.
חלק א: שוויון הזדמנויות בחינוך ובתי ספר בזיכיון
הבסיס המשפטי
לאחר שנקבע בפרשת בראון כי הפרדה גזעית אינה חוקית, מוסדה בחקיקה ובהתדיינות המשפטית מחויבותן של מערכות החינוך הציבורי לשוויון הזדמנויות לכל הילדים, על בסיס גזע ואחר כך גם על בסיס מוצא לאומי, שפה, מגדר ומוגבלות; כל תחום נשען על פסיקה מכוננת, על חקיקה פדראלית ועל רמת החמרה משלו בבחינה השיפוטית. חמישה חוקים פדראליים מגנים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
