בית הספר ושוויון חברתי
לם, 2000
שני היבטים של הסוגיה
לסוגיית צמצום הפערים החברתיים באמצעות בית הספר שני היבטים קשורים זה בזה. האחד פוליטי, ועיקרו מאבק על הרחבת זכותם של רבים ככל האפשר ליהנות משירותי בית הספר; השני חינוכי מהותי, ועיקרו התאמת בית הספר עצמו למילוי תפקיד של מצמצם פערים.
ההיבט הפוליטי: חינוך חובה ומימונו
לאחר כ-200 שנות חינוך חובה נקבע מעמדו של בית הספר כשירות שהמדינה מספקת ושההורים חייבים לדאוג לכך שילדיהם יקבלו אותו. קודם לכן פעלו בתי הספר לפי העיקרון הכלכלי-הליברלי, שלפיו מי שאביו עשיר שולחו ללמוד ומי שיד אביו אינה משגת אינו לומד. הגישה המקובלת בימינו רואה בבית הספר צורך בסיסי לצמיחתו של הילד לתוך חברתו, מטילה על המדינה לספקו חינם כדי שסיפוקו לא יותנה במצבה הכלכלי של המשפחה, ומחייבת את ההורים באחריות משפטית להביא את ילדיהם אליו.
את הכף להנהגת חינוך חינם הטו שני מוטיבים אידאולוגיים: מאבקם של נציגי השכבות העניות והפועלים, שראו בבית הספר אמצעי לתיקון עוול שגרמה החברה למשפחותיהם, והלאומיות, שהייתה לדת של עידן המודרניזציה ובית הספר שימש ככנסייה שלה. ההתנגדות הליברלית למימון ציבורי לא עברה מן העולם, והיא שבה ומתעוררת כל אימת שמבקשים להרחיב את החינוך ולייקרו, ובייחוד בכל הנוגע לחינוך תיכון ולהשכלה גבוהה, שרק להם נודע עתה תפקיד של ממש בשיפור מצבו החברתי של הלומד.
אי-שוויון שמקורו בטבע ואי-שוויון שמקורו באדם
טיעון ליברלי מוכר משווה את אי-השוויון החברתי לאי-שוויון שמקורו במקריות גנטית: הורשת רכוש והורשת כישרון אינן שונות זו מזו מנקודת מבט מוסרית, ואם משלימים עם האחת יש להשלים גם עם האחרת. הטיעון מוטעה ומטעה. שוני שמקורו בטבע מעורר...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
