הכיתה כמערכת משמעויות
קשתי ואח', 1985
המשמעויות שמייחסים תלמידים ומורים בשיעור איש לפעילות זולתו הן היבטים מרכזיים בתהליך הלימוד וההוראה. במאמר מוצגת מגמה העוסקת בחקר המשמעויות שמייחסים מורים ותלמידים לפעולותיהם ולפעולות זולתם, כמרכז פעילות הגומלין בכיתה.
הנחות יסוד של הפרדיגמה הפונקציונליסטית-סטרוקטורלית
1. יחוס סטטוס אונטי לתופעה החברתית, כאילו הייתה "עובדה דמוית חפץ". המבנים והתת-מבנים החברתיים נתפסים כישויות בעלות תכונות אינטרינסיות וכבלתי תלויים בפועלים במסגרתם.
2. הפועל נתפש כממלא תפקיד בתוך המבנה, כאשר עמדותיו והתנהגויותיו הן נגזרות של הסדרים וכוחות חברתיים המופעלים עליו.
3. שיטות החקירה הפוזיטיביסטיות (השערתיות-דדוקטיביות) מכוונות לחשיפת אמת אובייקטיבית ומושתתות על שלוש הנחות:
א. הפרדה מוחלטת בין החוקר למושא חקירתו.
ב. אובייקטיביות החוקר וכלי המדידה.
ג. ניטרליות ערכית ונורמטיבית של החוקר.
ביקורת
ראייה כוללת מידי של המע' החב' ומדגישה יתר על המידה את ההיבטים הנחשבים כפונקציונליים עבור המע. ההנחה כי מע' חברתית הינה בת הערכה ומדידה כמערכת ביולוגית או מכנית. הפרט, נושא הסטטוס והתפקיד מגיב לדרישות המערכת, עמדותיו והתנהגויותיו מצטמצמות להיענות לאילוצים חברתיים ממוסדים. יש נטייה להתייחס למה שלא פונקציונלי כאל סטייה, מתוך כך משמעות אידיאולוגית שנועדה לאשר הסדרים חברתיים, היוצרים העדפה לקבוצות חברתיות מסוימות על פני אחרות. תפיסת הארגון החברתי כמע' שחוקיה אינם תלויים בפועלים, מסבירה את השימוש הרב במתודולוגיה הפוזיטיבסטית, המבוססת על הצגת השערה ואימותה האמפירי. המבקרים מעדיפים לראות את החוקר כפרשן, המערב התנסות אישית והטיות נורמטיביות בתהליך הסבר התופעה החברתית. החוקר פועל בהתאם לתפיסות וכלים חשיבתיים הנגזרים מהשקפת עולמו וממסגרות ההתייחסות התיאורטיות.
הטיעונים המרכזיים של הגישה הפרשנית או גישת הפעולה
א. עניינה של הסוציולוגיה הוא בפעולה המשמעותית ולא רק בהתנהגות.
ב. משמעויות ידועות מתקיימות באמצעות אישורן מחדש בפעולות.
ג. פעולות עשויות להוליך לשינוין של משמעויות. החוקרים הפרשנים נוטים לראות את הפרט כמגדיר המציאות החברתית יותר מאשר את המציאות כמגדירה את הפרט. על ידי פעילות גומלין לומד האדם את תפקידי הזולת,...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
