מה הופך מחקר חינוכי ל"חינוכי"?
Loewenberg & Forzani, 2007
מחקרי חינוך זוכים לביקורת רבה על האיכות שלהם ועל הרלוונטיות שלהם. מאמר זה מנסה לקדם תפיסה של מחקר בחינוך שמנסה באופן מכוון לקדם מושג שנקרא "דינמיקה הוראתית" (instructional dynamic). קידום תהליך זה מודגם במחקרים שונים.
מבוא
בתי הספר לחינוך נמצאים בביקורת תמידית. מרבית הביקורת עוסקת בחוסר הרלוונטיות של המחקר החינוכי, בדרישות האינטלקטואליות הנמוכות של הכשרת מורים, ובכישורים האקדמיים הנמוכים של סטודנטים להוראה והמרצים שלהם. החוקרים במחקר זה טוענים שלבתי ספר לחינוך יש תפקיד מיוחד בעיסוק בבעיות שקשורות לשיפור חינוכי, כאשר הבסיס של הטיעון של החוקרים, והתשובה לשאלה "מה הופך מחקר בחינוך ל"חינוכי"", היא האוריינטציה הספציפית של המחקר. החוקרים טוענים שפרספקטיבה חינוכית של מחקר לא צריכה להתמקד בהיבטים תיאורטיים בלבד, כמו תחומי מחקר אחרים, אלא להתמקד במושג המכונה "דינמיקה הוראתית".
חינוך והדינמיקה ההוראתית
חינוך הוא הפעולה המכוונת של סיוע ללומדים לפתח את ההבנה ואת הכישורים שלהם. למרות שחינוך מתרחש בתחומים רבים, בדרך כלל הכוונה היא לבתי הספר שבהם יש אינטראקציות בין מורים, תלמידים, התוכן הנלמד, וסביבת בית הספר. במושג...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
