בנייתו מחדש של הטעם
Warde, 1997
מגמות נושאיות בייצוג
בחינה של מדורי המזון במגזינים לנשים בין שנות השישים לשנות התשעים מגלה שינוי בחשיבותם היחסית של עקרונות ההמלצה. באופן מפתיע פחתה המשיכה אל החדשנות, וכך גם ההתייחסות לראוותנות ולטיפוח, ואילו הנוחות והבריאות עלו במידה ניכרת, שני נושאים שבלטו גם בפרסומות. מאפיין מרכזי של ההמלצות בתחילת שנות התשעים היה הדגש על חישוב: המתכונים נעשו מדויקים יותר ומסרו מידע שגרתי על כמויות, זמני הכנה ותכולת רכיבים תזונתיים. זהו תהליך של רציונליזציה, חתירה לדיוק ולשליטה, שמושך את המזון אל שיחי רפואה, אורח חיים ואופנה ומציג את הבישול כרציונליות טכנית ולא כשיפוט מעשי, באופן המפחית מערך מיומנויותיהן של הטבחיות הביתיות. הדאגה לדיוק קשורה גם לרפואנות של האכילה ולהתייחסות לגוף כאל מכונה.
בניגוד לטענה שהתקופה שמאז שנות השישים נשלטת בידי נרקיסיזם והדוניזם, הנושאים שבמגזינים מלמדים שדווקא הבריאות והמשמעת הנלווית לה עלו בעוצמה הרבה ביותר, בעוד החיסכון נותר מעלה. אכילת יתר היא אחד הפחדים הגדולים של התקופה. לצד הדגש על חישוב ומשמעת, ערך חופש הבחירה נותר עליון: המדורים עוטפים את עצותיהם באידיאולוגיה של בחירה אישית, אינם מנחים ישירות, ושומרים על מרחק עד שהקוראת בוחרת בעצמה בין מתכונים. נטייה זו לכבד בחירה מוגבלת בולטת במאמרי ההרזיה, המציעים רשימת מזונות שווי ערך ומתירים פינוק יומי אחד. הופעת המגוון, ובמיוחד קידום מתכונים ממטבחים שונים בעולם, היא מהמאפיינים הבולטים של שנות התשעים, עד שהאקזוטי נעשה שגרתי ונלקח כמובן מאליו. אך המגוון אינו תמיד מעלה: הוא תלוי בחלוקת עבודה גלובלית הפוגעת לעיתים באוכלוסיות בעולם השלישי, ועלול לפגוע במצוינות הקולינרית המקומית. מה שנבחן באמצעות המגזינים הם ייצוגים של מזון, כלומר מה שעורכים מפרסמים ולא ההערכה העממית, ושינוי במוצר אינו...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
