על אחריות תאגידית ועבודה מאורגנת: בעקבות פרשת פלאפון
ברקאי, 2017
מבוא
ביולי 2014 דחה בג"ץ את עתירת לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נגד פסק דין פלאפון, שאסר על מעסיק להתערב בדרך כלשהי בתהליך ההתארגנות הראשונית של עובדיו. בבסיס ההלכה עומדת ההכרה בפער כוחות מובנה בין מעסיק לעובדיו בשלב זה, ובאיזון המתחייב בין זכות ההתארגנות לבין חופש הביטוי וזכות הקניין של המעסיק. התנגדותה של הקהילה העסקית המקומית לפסיקה עולה בקנה אחד עם העמדה המסורתית של מעסיקים נגד עבודה מאורגנת, אך אינה מתיישבת עם שיח האחריות התאגידית, המחייב באופן מפורש את זכותם של עובדים להתארגן. מכאן שתי מטרות: בחינת פריחתו של שיח זה דווקא בנסיבות של ירידה חדה בשיעורי העבודה המאורגנת במדינות ה-OECD, והצבעה על האופן שבו התנתקה האחריות התאגידית מן ההקשר הקונפליקטואלי שבו צמחה והפכה לכלי לניהול סיכונים ארגוניים.
פרשת פלאפון
הרקע להתארגנות העובדים בפלאפון
יוזמי ההתארגנות תיארו הידרדרות מתמשכת ביחסה של הנהלת החברה לעובדים, שחיקה בתנאיהם וגלי פיטורים בשלוש השנים שקדמו להתארגנות. רפורמת הסלולר שקידם משרד התקשורת בשנים 2009-2012 פגעה בתחושת הביטחון התעסוקתי ובאמון בהנהלה, ובעיני יוזמי ההתארגנות הנהלות חברות הסלולר לא רק יכלו להתמודד עמה אחרת אלא היו חייבות בכך, ובחרו למזער את הפגיעה ברווחיהן על חשבון העובדים. במקביל פעלו בשוק ארגוני עובדים חדשים, כוח לעובדים ומען, שפעילותם הניעה את ההסתדרות משנים של תרדמה: עסקת החבילה מ-2009 אפשרה את תיקון חוק הסכמים קיבוציים, המחייב מעסיק לנהל משא ומתן עם ארגון עובדים יציג בהתארגנות ראשונית, ובאותה שנה הוקם האגף להתאגדות עובדים. ההתארגנות בפלאפון נתפסה כהזדמנות לחדור לענף הסלולר, ולכן הושקעו בה משאבים אדירים עד לחתימה על הסכם קיבוצי.
אירועי...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
