יצירתיות כהרחבה של אינטליגנציה: הגדרת שטחות והשערות מבניות
שי וגולדצויג, 1999
מבוא
האדם פועל מתוך מנגנון חשיבתי רחב הכולל יכולות שונות של עיבוד מידע, למידה והסקת מסקנות. בתוך מערכת זו ניכרת תופעה ייחודית שבה תהליכי ההיגיון הרגיל נפתחים לאפשרויות חדשות ונוצרים חיבורים מקוריים בין נתונים ורעיונות. תופעה זו מבטאת מעבר מהבנה של הקיים להולדת מבנים מושגיים חדשים. התהליך מתרחש כאשר התודעה מתייחסת אל הידע הקיים כחומר גלם לשינוי ולהמצאה. היצירתיות מתפקדת כהמשך ישיר של האינטליגנציה, והיא מייצגת את דרגת החופש הגבוהה ביותר של החשיבה האנושית.
מסגרת תיאורטית
החשיבה היצירתית מתבססת על שילוב בין חידוש לנכונות. כל רעיון נבחן לפי מידת השוני שלו מן הקיים ולפי תוקפו בתוך ההקשר שבו הוא פועל. חידוש ללא נכונות הוא חריגה חסרת ערך, ונכונות ללא חידוש היא שגרה. כאשר שני אלה נפגשים נוצרה התפתחות קוגניטיבית אמיתית.
החשיבה מחולקת לשני כיוונים עיקריים. הכיוון המתכנס מכוון למציאת פתרון יחיד, בהיר וסגור. הכיוון המתפצל יוצר רצף של רעיונות, קשרים והרחבות. היצירתיות צומחת מן המפגש בין שני הכיוונים, כאשר הידע הקיים מתורגם לשפה חדשה ומקבל...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
