לחיות על פי עקרונות או לחנך לקראתם? מקום המשפט כמכשיר לקידום הוגנות במסגרת רפורמות בחינוך: ניתוח שלושה מקרים
גבתון, 2010
המחקר בודק את תפקיד המשפט (חקיקה + פסיקה) בקידום בהוגנות ושיוויון במערכות החינוך. לצורך כך המחקר משווה שלושה מקרים: ישראלי אמריקאי ואנגלי. באמצעות ההשוואה, גבתון מנסה לענות על השאלות: האם המשפט חשוב ומשפיע בכל הנוגע לקידום הוגנות ושיוויון במערכות חינוך? האם המשפט חשוב להשגת צדק חברתי בחינוך?
המשבר בחינוך הציבורי, רפורמות ובעיית השוויון והמשפט
המשבר בחינוך הציבורי והאידיאולוגיה הניאו-ליברלית. המוקד בחינוך עבר מעניין של הציבור בחינוכם של ילדים של אחרים, לעניין של כל הורה בחינוך ילדיו שלו. השליטה בחינוך על ידי קבוצת הרוב גרמה לחוסר שיוויון בחינוך. במטרה להחזיר את השליטה לצרכנים (ההורים, התלמידים), החלו מנגנונים דמויי שוק שקידמו ביזור ואוטונומיה, והחזירו שליטה מסויימת על החינוך גם להורים.
החינוך הציבורי כמכשיר בידי כת-שליטה חינוכית. הכת-השליטה החינוכית מורכבת מפוליטיקאים שעושים שימוש במערכת החינוך כדי להפיץ את האידיאולוגיה שלהם. על פי גבתון, הכת השליטה החינוכית מתייחסת למערכה החינוך הציבורי כאל משאב פוליטי וכלכלי מרכזי בהפצת האידאולוגיה הנאו־ליברלית ובהטמעתה. גבתון מסביר שהכת-השליטה החינוכית עושה זאת על ידי עיצוב מערכת החינוך עצמה. הביזור במערכת החינוך יוצר מצב שבו מערכת החינוך הציבורית כבר כלל אינה ציבורית אלא מופעלת על ידי גופים פרטיים שונים. מבנה זה מפיץ את האידיאולוגיה הניאו-ליברלית – מוכוונת שוק ויוזמה פרטית, וצמצום ההתערבות הציבורית.
משמעות רפורמות בחינוך בשנות ה-2000. רפורמות הן שינויים המשפיעים על המערכת כולה, על בית הספר כולו, על סמכויות ועל כוח, על תכנים ועל ארגון, ומוצאים ביטוים ברכיבי היסוד של המערכת: בכללי קבלה ורישום, בתקצוב, בשלבי החינוך, בתכניות לימודים, בתפקידי המורים, המורות, המנהלים והמנהלות וכיוצא באלה. הכת-השליטה משתמשת ברפורמות כדי להגשים את האידיאולוגיה שלה.
הזרם הביקורתי ומאבקו בניאו-ליברליזם בחינוך....
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
