הפוליטיקה של התרגום: השפעת יחסי כוחות פוליטיים פנימיים על אופן אימוצם של רעיונות ניהול מיובאים / מיכל פרנקל
Frenkel, 2005
הגישור בין הגלוקליזציה המוסדית לבין הגלוקליזציה הפרשנית
אפשר לכלול שני סוגי מחקר עיקריים תחת הכותרת "גלוקליזציה" של הניהול:
• גלוקליזציה מוסדית: מחקר המתמקד בתנאים המוסדיים בארץ הקולטת שמקדמים מודלים מסוימים או גורמים לדחייתם.
• גלוקליזציה פרשנית: מחקר המתמקד במשמעות התרבותית של המודלים של ניהול, ולפיכך הדרך שבה הם מתורגמים, ובדרך שבה דפוסי ההצדקה שלהם משתנים כשהם עוברים מהקשר החברתי אחד לאחר.
היה אפשר לצפות משני המודלים יצאו מנקודת הנחה כי יחול שינוי בחברה הקולטת בעקבות יישום השיח המיובא. אלא שבעוד הגלוקליזציה המוסדית מתמקדת כמעט אך ורק בשינוי בכל האמור ברציונליזציה ובמודרניזציה, מודל הגלוקליזציה הפרשנית רואה בטיב התמורות את אחת ממשאלות המחקר המרכזיות שלו.
מטרת המאמר היא לשלב כמה מהתובנות של שני הכיוונים הללו שאליהם פנתה תאוריית הגלוקליזציה, ומבלי לטשטש את ההבדלים בין הנחות היסוד שלהם, להצביע על התפקיד המרכזי שממלאים המנגנונים המוסדיים, בעיקר הפוליטיקה במדינה עצמה, בתרגומם של מודלים החוצים גבולות לאומיים ועוברים מהקשר חברתי אחד לאחר.
גלוקליזציה מוסדית וגלוקליזציה פרשנית
מחקר הגלוקליזציה המוסדית נוטה לשמר את העניין שמגלה הגישה המוסדית החדשה בחקר הארגון בדיפוזציה של פרקטיקות ארגוניות וניהוליות, והוא חותר לזהות את התנאים המוסדיים, ההסטוריים והפוליטיים המפשרים או מונעים את התפשטות המודלים אל מעבר לגבולות לאומיים.
עם זאת, על אף שחוקרי הגלוקליזציה המוסדית מודעים היטב לחשיבות התרבותית של מודלים ניהוליים וכלכליים בהבניית מציאות חברתית, מעניין לציין שהם מתמקדים כמעט אך ורק בשאלת האימוץ לעומת הדחייה, ואין הם טורחים לעמוד מבחינה תיאורטית על מהותו של שינוי המשמעות המתחולל במודלים בעת מעברם מהקשר חברתי אחד לאחר. תהליכים אלה הם העובדים בלב התעניינותה של גישת הגלוקליזציה הפרשנית.
המחקר לגבי גלוקליזציה פרשנית סובב סביב שלוש מטאפורות עיקריות: מעבר, תרגום והכלאה. על פי גישות אלו, המודל הארגוני או הניהולי נתפס בעיקר כתוצר תרבותי, המבנה את האופן שבו אנשים תופסים את המציאות ומפרשים אותה. שאלותיהן העיקריות עוסקות בשינויים המתרחשים במודל בעת מעברו מהקשר חברתי אחד לאחר, כיצד מצדיקים את אימוצו, כיצד מפרשים אותו בהקשר החדש, ואיזה עולם חברתי הוא מבנה.
דרך חשיבה זו היא בגדר ביקורת על ההנחה בדבר הדיפוזציה המאפיינת את הגישה המוסדית החדשה, בכך שהיא דוחה מכל וכל דיון המסתפק בשאלות של אימוץ או דחייה. במקום זאת, היא מתמקדת בתהליך המתחולל בפרקטיקות המאומצות כשהן הופכות למשהו שונה לחלוטין ממה שהיו בהקשר החברתי המקורי שלהן. הן הרעיון והן אלה שאימצו אותו משתנים במהלך תהליך התרגום.
בנוסף, תפיסת התרגום מפחיתה מהרלוונטיות של ההפרדה בין אידאולוגיה לפרקטיקה, המקובלת כיום בספרות הגישה המוסדית החדשה. במקום לשאול איזו אידאולוגיה התקבלה ואיזו פרקטיקה נדחתה, גישת התרגום מתמקדת בקשר שבין פרקטיקות מסוימות לבין אידאולוגיות ספציפיות, וכיצד קשר זה עשוי להשתנות כשהשיח נע בין הקשרים חברתיים שונים.
מקור נוסף לחילוקי דיעות בין שתי הגישות הוא שאלת הכוח. בעוד גישת הגלוקליזציה המוסדית מתמקדת במבני עוצמה מוכרים – המדינה, האיגודים המקצועיים, האליטות וכו', בעבור הגישה הפרשנית אין העוצמה בגדר מרכיב אפריורי שמביאים עמם השחקנים אל מגעי הגומלין בינהם, אלא זוהי תולדה של מערכות היחסים הפנימיות בינהם בתוך רשת חברתית.
תוך גישור על הפערים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
