הנחיות מטא-קוגניטיביות לבקשת המשתמש לעומת הנחיות מטא-קוגניטיביות ללא בקשת המשתמש לטיפוח פתרון בעיות מתמטיות באמצעות מולטימדיה
Kramarski & Friedman, 2014
תקציר
מטרת המאמר
מטרת המאמר היא לבחון את האופן שבו רמזים מטה-קוגניטיביים שמופיעים על המסך עבור תלמידים בזמן שהם פותרים בעיות מתמטיות בעזרת תוכנה ממוחשבת, משפיעים על יכולת פתרון הבעיות המתמטיות שלהם. המטרה היא להשוות את השפעתם של הרמזים כאשר הם מופיעים בעיתוי המורה באופן שאינו תלוי בבחירת התלמידים, לבין השפעתם כאשר הם מופיעים על פי בקשת התלמידים בלבד, או שלא קיימים רמזים כלל.
המשתנים הנחקרים
התלמידים חולקו לשלוש קבוצות: תלמידים שהשתמשו בתוכנה עם רמזים בעיתוי המורה וללא בחירתם, תלמידים שניתנה להם אפשרות לבחור את עיתוי הרמזים, וקבוצת הביקורת שהיא תלמידים שהשתמשו בתוכנה ללא אפשרות לרמזים, כך שהמשתנה הבלתי תלוי הוא קבוצת המחקר.
המשתנים הנחקרים (המשתנים התלויים) הם רמת ההבנה של התלמידים ויכולת פתרון הבעיות שלהם. בנוסף נחקרים משתנים נוספים שהם רמת השיח המטה-קוגניטיבי של התלמידים, רמת העומס הקוגניטיבי, ורמת המעורבות שלהם בפעילויות מולטימדיה.
מערך המחקר
מערך המחקר הוא מערך של מדידות חוזרות עם שני משתנים בלתי תלויים: קבוצת המחקר (3 קבוצות תלמידים – רמזים בעיתוי המורה, רמזים בבחירת הלומד, וקבוצת הביקורת), וזמן המדידה (2 נקודות זמן - מיד במהלך השימוש בתוכנה, וכעבור פרק זמן של שבועיים – delayed-transfer).
הממצא המרכזי
הממצא המרכזי הוא שנמצא הבדל בין שלוש קבוצות המחקר ברמת ההבנה המיידית שלהם וגם במדידה המאוחרת, כך שהקבוצה שקיבלה רמזים בעיתוי המורה (ללא בחירה), הייתה בעלת רמת ההבנה הגבוהה ביותר.
רקע תיאורטי
התיאוריה בבסיס המאמר
בבסיס המאמר קיימת תיאוריה העוסקת במודלים של ויסות-עצמי (Self-regulation). מודלים אלה מתייחסים ללומדים כמשתתפים פעילים ומעורבים בתהליך הלמידה. על פי תיאוריה זו, לומדים הם בעלי ויסות-עצמי בהתאם למידה בה הם משתתפים פעילים בלמידה באופן קוגניטיבי, מטה-קוגניטיבי, מוטיבציוני והתנהגותי.
הנושאים המרכזיים ברקע
הנושאים המרכזיים ברקע התיאורטי של המאמר הם:
א. שימוש בסביבת למידה ממוחשבת...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
