טיפולוגיה של בעיות מוסר בעסקים
גבע, 2011
הקושי המרכזי בשילוב שיקולים מוסריים בהחלטות עסקיות אינו טמון בהיעדר חוש צדק אלא בטשטוש המודעות המוסרית. בעיות מוסריות מופיעות רק לעיתים נדירות כשהן מצוידות בדגלים אדומים המזהים אותן ככאלה, והמרכיב האתי של ההחלטה עלול להיעלם מעיניו של מקבל ההחלטה. המיון המקובל סוקר תחומים כמו מוסר במימון ובשיווק, או נושאים גנריים כמו ניגוד עניינים ושוחד, ותוצרו קטלוג של מותר ואסור. טיפולוגיה, לעומת זאת, גוזרת את הטיפוסים המובהקים מניתוח מושגי של הפעילות העסקית ומצביעה על קשרי הגומלין ביניהם.
מימדי הטיפולוגיה
רוב בעיות האתיקה בניהול עסקים ניתנות להגדרה על פי שני מימדים יסודיים: מימד השיפוט, הקושי להחליט מה ראוי לעשות, ומימד המוטיבציה, הקושי לעשות את מה שראוי. שיפוט על פי אמות מידה מוסריות אינו מבטיח את ביצועה של ההלכה למעשה, ואדם עשוי לפעול כראוי גם בלי מוטיבציה מוסרית.
שיפוט מוסרי
שיפוטים מוסריים הם הערכות של טוב ורע, ראוי ולא ראוי, צודק ובלתי צודק, ביחס למדיניות של עסקים ולהתנהגות אנשים בארגונים. הם מורכבים מהגדרת המצב, הכוללת סינון המידע והעמדת חלופות, ומהערכה, הכוללת זיהוי השיקולים המוסריים ובחירת קו הפעולה המועדף. לעיתים שיקולים שונים מוליכים לאותה החלטה ויש הכרעה, ולעיתים הם מכתיבים החלטות מנוגדות או אינם מספקים הנחיה ברורה, ואז אין הכרעה.
מוטיבציה מוסרית
הגישה השכיחה מנסה לטעון שעסקים מוצלחים הם עסקים מוסריים, כלומר שמוסר משתלם, אלא ששאלת המוטיבציה מתעוררת בדיוק במצבים שבהם לא כדאי להיות מוסרי. נאיבי לחשוב שמוסר משתלם תמיד, ונאיבי לא פחות להניח שאי אפשר לקרב בין השניים, שכן ניהול מוסרי מרחיב את אזור החפיפה בין הראוי לכדאי. מוטיבציה גבוהה פירושה שאין צורך בתמריצים חיצוניים,...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
