היסטוריה קצרה של הוויקטימולוגיה
Wemmers, 2010
מקורות המושג קורבן
פשיעה נחשבת תופעה עתיקה כמעט כימי האדם, אך תשומת הלב המחקרית לנפגעיה חדשה בהרבה. המילה victim נכנסה לאנגלית רק ב-1497, גזורה מן הלטינית victima, ובראשיתה לא ציינה נפגע עבירה אלא יצור חי שנשחט והוקרב לאל או לכוח על-טבעי. עקבות המשמעות הזאת ניכרים עד היום בשפות אירופיות אחרות: המילה ההולנדית לנפגע מורכבת משחיטה ומהקרבה, והמילה הגרמנית מציינת אדם או דבר המוקרב. רק ב-1660 שימשה המילה לראשונה במובן של אדם שנפגע, עונה או נהרג בידי זולתו, ומכאן שהמושג נפגע עבירה לא היה קיים עד עומק המאה ה-17. שתי שאלות נגזרות מכך: מדוע התעלמו מנפגעים זמן כה רב, ומה הביא להכרה בהם לאחר מאות שנים של אלמוניות.
לידתה של הוויקטימולוגיה
ראשוני החוקרים
אחד המחקרים הראשונים שהתמקדו בנפגעי עבירה היה ספרו של הנס פון הנטיג, הפושע וקורבנו, שראה אור ב-1948 ובחן את מערכת היחסים בין השניים. פון הנטיג, קרימינולוג יליד גרמניה שהיגר לארצות הברית ערב מלחמת העולם השנייה, לא עסק בהשפעת העבירה על הנפגעים אלא ביקש להבין באמצעותם את הפשיעה ואת העבריין, ומתוך כך גם לתפוס פושעים וגם למנוע עבירות מלכתחילה. תמונת הקשר המורכב שהציג נשענה על נתוני רצח מארצות הברית ומגרמניה.
דמות מפתח שנייה היא בנימין מנדלסון (1900-1998), יליד רומניה שלמד משפטים ועבד כסניגור, והראשון שהשתמש במונח ויקטימולוגיה. במאמר יסוד משנת 1956 הניח את התשתית למדע חדש שראה בו דיסציפלינה נפרדת מן הקרימינולוגיה. גם הוא התעניין ביחסי נפגע-עבריין, שאותם כינה הצמד העונשי, אך שאל נוסף על כך מדוע החברה מתעלמת מנפגעים זמן כה רב ומותירה להם לשאת לבדם בנטל תוצאות העבירה, וקרא למדע שיחקור נפגעים וקורבנוּת כשם שהקרימינולוגיה חוקרת פשיעה ופושעים. הוא טבע מונחים כמו קורבניוּת, היפוכה של עבריינוּת,...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
