תעשיית תרבות: נאורות כהונאת המונים
אדורנו והורקהיימר, 1993
בניגוד לתחזיות, אובדן האחיזה בדת והדיפרנציאציה הטכנולוגית, החברתית והמקצועית בין הפרטים בחברה המודרנית, לא הביאו להתפוררות החברה. את מקומה של הדת החליפה ההתפתחות הטכנולוגית ותעשיית התרבות. החברה של היום מטביעה את חותמה בכל תחום אפשרי: בקולנוע, בטלוויזיה, בעיתונים שכולם מתבטאים באותו אופן בדיוק. התפתחות הטכנולוגיה ממשטרת את האזרחים: אמצעי התקשורת הופכים את כולם למאזינים וצופים. המונופולים בתחום התרבות הם חלשים ותלויים, בהשוואה למגזרים העוצמתיים בתעשייה.
תעשיית התרבות מחלקת את הצרכנים לקבוצות, מציעה משהו לכל אחד. האדם מצופה להתנהג כאילו באופן טבעי וספונטאני לפי "רמתו" שנקבעה מראש, ולצרוך את אותו סוג של מוצר המוני שיוצר למען הטיפוס שלו. הוא נועד ליצור אשליה של תחרות חופשית ובחירה חופשית של הצרכן בעוד שבפועל מדובר במוצרים שהם זהים לחלוטין.
המטרה היחידה של תעשיית התרבות היא...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
