פרויקט הנאורות בבחינה מחודשת
McLennan, 1996
המצב הפוסט-מודרני והאתגר לפרויקט הנאורות
משבר המודרניות אינו רק כלכלי ופוליטי אלא משבר של דרך שלמה לדעת את החברה, דרך שראשיתה בנאורות של המאה השמונה-עשרה. "פרויקט הנאורות" אינו תיאוריה מאוחדת, ואחדות כזאת לא שררה אף בין הפילוסופים המקוריים, אך אשכול ההנחות בדבר תפקיד הידע בשיפור מצב האדם מצדיק את המונח "פרויקט" במובן של שאיפה כללית. הערעור נוגע כבר ללימודה המדעי של "חברה": האם אפשר להבחין בין ה"חוץ" ל"פנים", מה מתיר לראות בחברה שלמות ולא אוסף שברים, וכיצד נדע שהמושגים תופסים אותה. העיקרים המעורערים הם שהידע החברתי הוליסטי, מצטבר ומתקדם, רציונלי, אוניברסלי ולכן אובייקטיבי, עדיף על אידיאולוגיה ועל דת, ומוליך בעת יישומו לשחרור ולשיפור. התגובות האפשריות שלוש: אימוץ הביקורת, הפרכתה והגנה על הפרויקט, או פשרה המכירה בחולשתו ובדלות התשובות הבונות של הפוסט-מודרניזם.
ליוטאר: נטישת המטא-נרטיבים
אצל ליוטאר (1984) "המצב הפוסטמודרני" הוא מעמד הידע בחברות המפותחות, ולכן זווית הדיון אפיסטמולוגית. הנאורות מעמידה מדע אובייקטיבי מול "נרטיבים" המנחמים אך אינם מספקים עקרונות אוניברסליים; ואולם תמונת הידע הטהור היא בעצמה נרטיב, שכן השאיפה לאובייקטיביות מוצדקת תמיד במטא-נרטיבים כ"יצירת העושר", "הסובייקט העובד" ו"דיאלקטיקת הרוח", והפילוסופיה, לא המדע, מכריעה מה מדע ומה נרטיב בלבד. מכאן טיעון לוגי: מטא-נרטיב אינו ניתן להוכחה, הטענה לנייטרליות ערכית מבטלת את עצמה ואין מטא-נרטיב מיוחס, וזוהי הפוסט-מודרניות כ"חוסר אמון כלפי מטא-נרטיבים". וטיעון סוציולוגי: הידע אינו גוף מחשבה מאוחד בידי עילית אלא מערך "מהלכים" במשחקי לשון פרגמטיים הנסחרים כסחורה. המחשוב מפוגג את ההילה אך אינו מאיין את ערך הידע, שכן השליטה במידע...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
