מתודולוגיות פמיניסטיות
Neitz, 2011
מבוא
הביקורת הפמיניסטית מאז שנות השישים של המאה העשרים כוננה טיעון חריף על הגבריות-כמרכז במוסדות החברה, ובכללם החינוך, המדע וייצור הידע. השאלה "היכן הנשים?" הוסבה לשאלה כיצד משתנות התיאוריות ודרכי המחקר אם מניחים שמגדר חשוב. הטענה שמחקר פמיניסטי מחייב שיטות פמיניסטיות לא הניבה הסכמה על זהותן, והוויכוח על איסוף הנתונים ועל היחסים עם נושאי המחקר נותר פתוח.
שלוש עמדות פמיניסטיות מזוהות בשאלות שביסוד ייצור הידע: אמפיריציזם פמיניסטי, התולה את כשלי המחקר הקודם בהטיות גזע, מעמד ומגדר; מחקר עמדתי, הפותח בפעילויות המעשיות של אנשים במיקומים מסוימים ורואה כל ידע כחלקי וממוקם; וקונסטרוקציוניזם רדיקלי, שלפיו סדר ואמת מיוצרים בשפה ובתרבות. תיאוריית נקודת המבט (standpoint theory) צמחה בשנות השבעים מדיאלקטיקה בין חומרנות היסטורית נאו-מרקסיסטית באקדמיה לבין קבוצות העלאת תודעה בתנועת שחרור האישה.
ליבת האפיסטמולוגיה העמדתית כיום
ניסוח עכשווי מניח שכל ידע מעורב באינטרסים ושמדעי החברה המרכזיים נוטים לאמץ את עמדתן של קבוצות מיוחסות ובכך לטבע את הפריווילגיה שלהן, ומפריד את המתודולוגיה העמדתית מכל שיטה, כמותית או איכותנית. ארבעה מאפיינים מתארים אותה: עבודה מנקודת המבט של המקופחים, עיגון הפרשנות באינטרסים ובניסיון, שמירה על שיח מגוון מבחינה אסטרטגית, ויצירת ידע שמעצים את המקופחים.
מיקומו הממשי של אדם בעולם והעבודה שהוא עושה בו מעצבים את הבנתו, והגישה לשיחים והכלים להבעת אינטרסים מתחלקים שלא בשווה; לבעלי כוח יחסי אינטרס לשמר את עמדתם בתמיכת המוסדות הדומיננטיים. מכאן שסוגיית המפתח היא רפלקסיביות (reflexivity) כלפי האינטרסים של החוקרת ושל נחקריה, והמייחד הוא הבחירה לעבוד למען המקופחים ולא למען בעלי הכוח. במקום נורמות אובייקטיביות באה התביעה לשאול בלהט, לנתח בביקורתיות ולהפיץ בדרך מעצימה.
הפרקטיקות המקובלות של מחקר ודיווח מסיטות ביקורת, מצמצמות את...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
