מריאלפוליטיק לדרך השלישית: המדיניות הבריטית באפריקה בסדר העולמי החדש
Cumming, 2005
הקשר היסטורי
אפשר להבחין בשלושה שלבים רחבים ביחסי בריטניה ואפריקה: העידן הקולוניאלי, התקופה הפוסט-קולוניאלית בין 1957 ל-1989, והשלב שלאחר המלחמה הקרה מ-1990 ואילך. העידן הקולוניאלי החל בכיבוש שטחים נרחבים במאה התשע עשרה, ובו נחשבה הפרקטיקה הבריטית ללא התערבותית: בניגוד לצרפת, הניחה בריטניה שחובת החסות שלה תסתיים יום אחד והפעילה שיטה זולה של שלטון עקיף. עם זאת לא נשללה התערבות צבאית לדיכוי מרידות, והשטחים נדרשו לספק חומרי גלם לתעשייה הבריטית. התקופה הפוסט-קולוניאלית החלה ב-1957 עם העצמאות של גאנה, וביחסים אלה ניתנה תחילה עדיפות לקיומן של המדינות החדשות, אך אפריקה הפכה במהרה לאזור בעל חשיבות פוחתת ככל שהיחסים עם אמריקה ואירופה תפסו את הבכורה.
הירידה ניכרה בדפוסי הסיוע והסחר: עד 1987 קיבלה אפריקה רק 325 מיליון דולר בסיוע מבריטניה, כ-16 אחוז בלבד מהסכום הצרפתי. בריטניה גילתה נכונות להתעלם מדרישות מנהיגים אפריקאים כאשר עמדו על הכף אינטרסים חיוניים, כפי שהמחיש סירובה של תאצ'ר להחמיר את הסנקציות נגד דרום אפריקה. במקרי משבר, כמו הכרזת העצמאות החד-צדדית של רודזיה, נקטה בריטניה עמדה יזומה יותר, אך נמנעה מאפשרויות צבאיות. בתחומים אחרים בלטה הסתייגותה מהתערבות, והיא העלימה עין מהפרות זכויות אדם וממשטרים שזנחו את הדמוקרטיה. השלב שלאחר המלחמה הקרה התחלק לשתיים, לפני ואחרי אירועי ה-11 בספטמבר 2001, וסומן בשתי מגמות חדשות: הפיכת היחסים לרב-צדדיים יותר ונטייה גוברת להתערב בענייני פנים אפריקאים.
תהליך הרב-צדדיות התבטא בשימוש גובר באיחוד האירופי ובבנק העולמי כדי ללחוץ לרפורמות, בהעלאת סוגיית החוב במסגרת קבוצת השמונה ובהתקרבות לחבר העמים. נטיית בריטניה לפעול דרך פורומים רב-צדדיים אפשרה לה להתערב מבלי ליטול על עצמה חובות חסות ומבלי לפגוע...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
