מדוע בני דור המילניום נשארים במקום עבודתם? תפקידיהם של אוריינטציית קריירה פרוטאנית, התקדמות ביעדים וניהול קריירה ארגוני
Holtschlag et al., 2020
מבוא
בני דור המילניום, ילידי 1980 עד 1996, נחשבים ל"מקפצי משרות" שהעלו את עלויות התחלופה של ארגונים, ואכן מטא-אנליזה של הבדלים בין-דוריים מצאה אצלם שיעור גבוה יותר של כוונות עזיבה. עם זאת העדות ל"מותה" של הקריירה הארגונית המסורתית אינה חד-משמעית, ולכן השאלה מה מנבא את נכונותם להישאר נותרת פתוחה.
מושג מרכזי להבנת קריירות בנות זמננו הוא אוריינטציית קריירה פרוטאנית (protean career orientation), המבטאת את המידה שבה אדם מכוון את הקריירה שלו בעצמו ונשען בה על ערכיו. מקובל להניח שבעליה נוטים להחליף מעסיקים, אך הממצאים מעורבים ומרמזים על מנגנוני תיווך וויסות, ו"הפרדוקס הפרוטאני" אף מציע שדווקא בעלי קריירה מונעת-עצמי עשויים להיות אזרחים ארגוניים טובים. שילוב של התיאוריה הפרוטאנית עם תיאוריית החליפין החברתי מאפשר לבחון כיצד ומתי אוריינטציה זו מסבירה שינויים בכוונות העזיבה לאורך זמן: דרך התקדמות לעבר יעדי עבודה אישיים, ובתלות במידת ניהול הקריירה הארגוני הנתפס.
מושגי היסוד
אוריינטציית קריירה פרוטאנית
עמדה שלפיה הצלחה בקריירה נמדדת באמות מידה פנימיות והפרט פועל אקטיבית להשגתן במקום להישען על הכוונה חיצונית, מתוך תפיסה שהאחריות לקריירה מוטלת עליו ולא על הארגון. היא מורכבת משני תת-ממדים: הממד מונע-הערכים, המודד את מודעות הפרט לצרכיו, למניעיו, ליכולותיו ולערכיו ואת הישענותו עליהם בפרשנות הצלחה, והממד מונע-ההכוונה-העצמית, המודד את יכולתו ונכונותו להסתגל לסביבת הקריירה ולנהל אותה בעצמאות.
התקדמות ביעדי עבודה אישיים
יעדי עבודה בעלי משמעות אישית חושפים את התפקיד הפעיל שנוטל הפרט בניהול הקריירה. בשונה מיעדים שהוטלו מבחוץ, המשפיעים בעיקר...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
