מבט מחודש על אידאל האחדות בחינוך הציבורי האמריקני לנוכח החינוך הרב-תרבותי
Sinha, 2011
אידאל האחדות ושלוש דרכי הקישור אליו
החינוך הרשמי בארצות הברית נדרש זה זמן רב להיות גורם מלכד בארץ המורכבת מקבוצות תרבותיות שונות, ומשעה שנשען על מודלים רב-תרבותיים ולעתים נטמע בתוכם הוא ניצב על פרשת דרכים ביחסו לגורמים מאחדים. יש הטוענים כי מאז הופעת החינוך הרב-תרבותי זכה הריבוי לעדיפות על חשבון האחדות. משמעויותיו הרב-גוניות של החינוך הרב-תרבותי נבחנו בהרחבה בתיאוריה החינוכית, ואילו המשמעויות הרב-גוניות של האחדות עצמה לא הודגשו דיין. מיפוי מושגי של השיח מעלה שלוש דרכים לקשור בין השניים: החינוך הרב-תרבותי מוצג כמנוגד לאחדות או הרסני עבורה; כמצמיח אחדות; או כלא נוגע לשאלה, מפני שמונחי הדיון שגויים מלכתחילה. כל משמעות של אחדות מורה על צעדי האחדה אחרים, ואלה אינם מעידים בהכרח על כוח מאחד: לעתים הם פועלים לדיכוי קבוצות לא דומיננטיות ולהשתקת נקודות מבטן.
חינוך רב-תרבותי כמנוגד לאחדות
איסור נורמטיבי על העדפת הרובד האזרחי
אפשר לתאר את החינוך הדמוקרטי בשלושה רבדים. הראשון הוא רובד פרטיקולרי של חינוך קהילתי, המטפח ידע הרלוונטי לקהילה הייחודית, להיסטוריה, לשפה ולמסורות שלה. השני הוא רובד משותף של חינוך חוצה-תרבויות, המפגיש ילדים עם הרב-גוניות של החברה שהם חיים בה. השלישי הוא רובד של חינוך אזרחי, המפגיש אותם עם השיח הליברלי של זכויות ורציונליות. שני הרבדים האחרונים הם שמותירים מרחב לאחדות אזרחית, סולידריות הבנויה על כבוד לאחר כשווה במערכת הפוליטית ועל השתתפות שווה בתהליך פוליטי משותף. אלא שבדמוקרטיה פלורליסטית המורכבת מתרבויות ליברליות ולא ליברליות, ומתוך הבנת הליברליזם כמבוסס-זכויות ולא כמבוסס-אוטונומיה, אין לייחס לרבדים האזרחי והחוצה-תרבותי ערך גדול...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
