כשירות תקשורתית ותיאוריית המיינד באוטיזם: מבחן של תיאוריית הרלוונטיות

סיכום בעברית (תרגום מסוכם) בהיקף 1227 מילים, של המאמר:

Happé, F. G. E. (1993). Communicative competence and theory of mind in autism: A test of relevance theory. Cognition, 48(2), 101-119.



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 39 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

כשירות תקשורתית ותיאוריית המיינד באוטיזם: מבחן של תיאוריית הרלוונטיות
Happé, 1993

תיאוריית הרלוונטיות ופענוח כוונות
תיאוריית הרלוונטיות מעמידה את הבנת הכוונות בלב התקשורת האנושית, המנצלת את יכולתם של בני אדם לייחס זה לזה כוונות. אצל רוב הנבדקים האוטיסטים נמצא ליקוי חמור ביכולת להבין אמונה כוזבת של אדם אחר, וייצוג מצבים מנטליים כאלה נתפס כתובע מטא-ייצוג שנעדר מעיבוד המצבים החברתיים באוטיזם. מכאן שתקשורת אוסטנסיבית-היסקית, התובעת זיהוי כוונה, עשויה להיות יעד בלתי מושג באוטיזם, ומה שנותר פתוח הוא תקשורת מקודדת, המתאימה לשימוש הפשוט והאינסטרומנטלי במילים ובמחוות הנצפה אצל רבים. בלי זיהוי הכוונה ליידע קשה להבחין בין התנהגות אוסטנסיבית לשאינה כזו, ומכאן הליקויים בקשב משותף, החירשות לכאורה והעיכוב ברכישת שפה אצל ילדים שאינם פונים אל הדיבור אלא מתייחסים אליו כאל רעש רקע.

כוונות מסדר ראשון ומסדר שני
מיעוט מהילדים האוטיסטים עובר בכל זאת מטלות אמונה כוזבת מסדר ראשון, וייתכן שחלקם מפתחים יכולת מטא-ייצוגית כלשהי; גם הם נכשלו במטלה שתבעה ייחוס אמונה כוזבת מסדר שני. אדם המייחס מצבים מנטליים מסדר ראשון בלבד יזהה את כוונתו היידועית של הדובר, להפוך מידע למובהר הדדית, אך לא את כוונתו התקשורתית, שהיא כוונה מסדר שני: ליידע את השומע בכוונתו להפוך את המידע למובהר הדדית. חוסר זה ימנע ממנו שליטה בשיחת החולין, שכל רלוונטיותה נובעת מהעברת הכוונה התקשורתית, וישלול ממנו מבעים שהם פרשנות של מחשבת הדובר על מחשבה מיוחסת או רצויה. המקרה המובהק של כשל תקשורתי הוא אפוא דווקא זה שבו לא מועבר דבר מלבד הכוונה לתקשר, ולא, כפי שגורסים ניתוחים אחרים, אי ההבנה ששיחה אמורה...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^