אוטיזם ותיאוריית המיינד בחיי היומיום

סיכום בעברית (תרגום מסוכם) בהיקף 1248 מילים, של המאמר:

Frith, U., Happé, F., & Siddons, F. (1994). Autism and theory of mind in everyday life. Social Development, 3(2), 108-124.



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 39 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

אוטיזם ותיאוריית המיינד בחיי היומיום
Frith et al., 1994

הליקוי החברתי והסבר תיאוריית המיינד
הליקוי החברתי הוא המאפיין המגדיר של האוטיזם, וכבר בתיאורים הראשונים של ההפרעה הודגשו ההפרעות במגע החברתי ובתקשורת. אך כשירות חברתית ירודה אינה ייחודית לאוטיזם, שכן גם מוגבלות שכלית מורידה אותה מתחת למצופה מן הגיל הכרונולוגי. סולמות וינלנד להתנהגות מסתגלת (Vineland Adaptive Behavior Scales) חשפו פרופיל אוטיסטי ייחודי: ליקוי סלקטיבי בחברתיות ובתקשורת, שבהם מתפקדים נבדקים אוטיסטים כמעט ארבע שנים מתחת לגילם המנטלי, לצד כישורי חיי יומיום תקינים יחסית. סקר אפידמיולוגי מכונן זיהה אצל הלקויים חברתית מעבר למצופה מרמת התפתחותם שלישיית ליקויים, בחברתיות, בתקשורת ובמשחק הדמיוני, שאינה תלויה ברמת האינטליגנציה.

מטלות אמונה כוזבת ושתי ההשערות המתחרות
ההסבר המאחד לשלישייה הוא ליקוי קוגניטיבי יחיד: חוסר יכולת לייצג מצבים מנטליים. ייצוג אמונות ורצונות דרוש כדי להבין התנהגות ולנבא אותה, גם כשהאמונה המניעה אותה כוזבת, ולכושר הזה בסיס נוירולוגי מולד שנפגע באוטיזם. את פרדיגמת האמונה הכוזבת עוברים כמעט כל בני הארבע, ואילו רק 20 אחוזים מן הילדים האוטיסטים עברו אותה אף שגילם המנטלי גבוה בהרבה, לעומת 85 אחוזים מן הילדים עם תסמונת דאון בעלי יכולת מילולית נמוכה יותר. את המיעוט המצליח מסבירות שתי השערות: השערת הפריצה (hacking), שלפיה ההצלחה נשענת על אסטרטגיה שאינה תיאוריית המיינד וצרה מכדי להכליל מעבר למעבדה, והשערת המנטליזציה, שלפיה חלקם רוכשים באיחור את היכולת לייצג מצבים מנטליים, ואז תסמן ההצלחה תובנה שתימצא גם ביומיום. מכאן הניבוי שרק בקבוצה האוטיסטית ייבדלו העוברים מן הנכשלים בהתנהגות התובעת...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^