הפרעות תחושתיות לילדים עם אוטיזם והטיפול בריפוי בעיסוק
בן מאיר, 1997
הפרעה תחושתית כמאפיין של אוטיזם
הפרעה תחושתית היא אחד ממאפייני האוטיזם, אף שאינה נמנית עם קריטריוני האבחון של ה-DSM-IV, והיא מופיעה גם בלקות למידה, בפיגור ובהפרעות התפתחות שאינן מוגדרות. אוטיזם נתפס כהפרעה נוירולוגית שנלווים לה קשיים בוויסות, ברישום ובאינטגרציה של גירוי סנסורי, ויש הרואים בחסר בעיבוד גרייה טקטילית את אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בתסמונת. הלקות ניכרת גם ברמת עיבוד המידע ובתחום הקוגניטיבי, ורמת הערנות והקשב משפיעה על התפתחות השפה ועל האינטראקציה עם בני אדם.
מקורה יכול להיות פגיעה במערכות החושיות עצמן או ליקוי באינטגרציה החושית על רקע תפקוד מוחי לקוי, וקליטה לקויה מספקת מידע עמום ומטעה שהתגובה לו אינה יעילה ומולידה תסכול וכישלון במקום הנאה. הקושי חל על הקליטה, על הארגון והעיבוד או על התגובה המוטורית, ומתחלק לוויסות (modulation), שבו המידע מציף את המערכת ופוגם בסינון, ולהבחנה (discrimination), שבה הקליטה תקינה אך העיבוד לקוי. ילד בעל רגישות יתר (hypersensitivity) מתפקד בעקיבות ותוכנית הטיפול בו ברורה, ואילו תגובת הילד עם אוטיזם מתחלפת כהרף עין בין רגישות יתר לתת-רגישות: מצד אחד הוא מחפש גרייה ומצד שני נמנע ממנה, בעיקר מגרייה חדשה, ותגובותיו נעות מפאניקה ומתוקפנות ועד אטימה מוחלטת מן הסביבה, בכל המערכות החושיות ולא רק בטקטילית.
מהות הלקות והממצאים הנוירולוגיים
שלושה אספקטים אפשריים לתהליך סנסורי לא תקין: לקות בוויסות קליטת הגירוי, לקות ברישום ובעיבוד המידע ולקות בוויסות הפלט המוטורי. מידע שאינו מווסת נוירולוגית מוליד תגובת הגנה לגירוי יתר או היעדר תגובה מחמת מידע חסר, ורישום שגוי...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
