תפיסות של הורים ושל מורים לגבי המאפיינים החברתיים וההתנהגותיים של ילדים עם קשיי קריאה
Smith-Bonahue et al., 2009
תקציר
ילדים עם לקות למידה (Learning Disability, LD) נמצאים בסיכון מוגבר לשורה של קשיים פסיכו-חברתיים, כולל הפרעת קשב והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder, ADHD). בעוד שהקו-מורבידיות בין לקויות למידה ו-ADHD תועדה באופן עקבי למדי, הרי שהקשר בין ההפרעות והחפיפה בין הסימפטומים לא נבחן עד עתה בצורה מספקת.
המחקר הנוכחי התמקד בהערכות של מורים והורים עבור 91 תלמידים עם לקויות למידה, שהופנו להערכה בעקבות קשיי קריאה. התלמידים שהשתתפו במחקר היו כאלה עם אבחנה נוספת של ADHD וכאלה בלעדיה, והם הוערכו ע"פ שאלוני התנהגות של ה- Behavior Assessment System.
עבור כל הילדים, דירוגי ההורים והמורים חרגו מהממוצע המקובל עבור המדד של "הפנמה" ו"קשיים חברתיים" (Internalizing and Social Problems). כמו כן, ע"פ דירוגי ההורים והמורים נראה כי לילדים להם הייתה אבחנה כפולה שלADHD ו-LD היו במובהק יותר קשיים עם התנהגויות "החצנה" (externalizing) בהשוואה לילדים עם LD בלבד. דירוגי ההורים הציעו כי לאותם ילדים עם ADHD ו-LD היו יותר מופעים של היפראקטיביות מאשר לילדים עם LD בלבד, בעוד שדירוגי המורים הציעו שלילדים עם ADHD ו-LD היו יותר קשיים עם קשב ולמידה.
מסגרת תאורטית
חוקרים בתחום לקויות למידה מסכימים על כך שאל לקויות הלמידה מתלווים פעמים רבות גם קשיים רגשיים וחברתיים. עם זאת, הדיון על המנגנונים שבבסיס הקשר בין תפקודים לקויים בתחומים האקדמי והפסיכו-חברתי עודנו נמשך.
מודל אחד מציע כי הקשיים הפסיכו-חברתיים עולים כתופעה משנית של כישלונות אקדמיים מתמשכים. על פי מחקרים קודמים, מכישלון אקדמי נובעים רגשות חוסר אונים ותפיסה עצמית נמוכה והם מביאים לקשיים חברתיים ורגשיים. בסוף שנות ה-80 הציעו כי היפראקטיביות והסחת דעת גם הן משקפות את תגובת הילד לקשיים אקדמיים חוזרים. מודל זה נתמך בין השאר ע"י מחקרים שמצאו כי קשיי קריאה תיווכו את הקשר שבין בעיות התנהגות לקשיי שפה, וכן במחקר שהראה כי קשיי קריאה ניבאו התנהגות הפנמה בכיתה א' והתנהגויות החצנה בביה"ס היסודי. חשוב לציין כי ישנם גם מחקרים המערערים על הקדימות של כישלון אקדמי לקשיים פסיכו-חברתיים. הם מציעים לדוגמה כי דווקא גורמים רגשיים והתנהגותיים הם שניבאו קשיי למידה וסיכון לקשיי למידה אצל מתבגרים.
המודל השני מציע כי אין מדובר בסיבה ותוצאה, אלא שתנאים נוירו-התנהגותיים משותפים הם שגורמים להופעה משותפת של קשיים בתחום הלמידה וההתנהגות. מחקרים קודמים מציעים כי זהו מודל "גורם סיכון יחיד" (single-risk), כאשר קשיים חברתיים ה"מובנים" בלקויות למידה גורמים בעצם לקשיים הפסיכו-חברתיים. מודל זה נתמך ברמה הקוגניטיבית וברמה ההדמייתית, כאשר הן בנבדקים עם לקויות למידה והן בנבדקים עם הפרעות פסיכיאטריות נמצאו חריגות מבניות במוח. מחקרים אחרים מצאו כי הקשר בין חוסר תפקוד נוירואנטומי, לקויות למידה וקשיים פסיכו-חברתיים מתווך ע"י משתנים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
