מסוגלות עצמית מנקודת המבט של מתבגרים בעלי לקויות למידה ושל המורים המקצועיים שלהם
Klassen & Lynch, 2007
תקציר
במאמר זה נעשה שימוש בכלים מתודולוגיים איכותניים על מנת לחקור אמונות במסוגלות העצמית בקרב מתבגרים צעירים עם לקויות למידה. החוקרים ביצעו סדרת ראיונות במפגשי קבוצות מיקוד עם 28 תלמידים בכיתות ח' ו- ט' עם לקויות למידה, וראיונות אישיים עם 7 מורים מקצועיים של לקויות למידה. ניתוח התוכן של המידע אודות התלמיד ואודות המורה התייחס לנושאים: מסוגלות עצמית, כיול ומידת המסוגלות העצמית, מודעות עצמית של התלמיד, ייחוסים לכישלונות, ובעיות ופתרונות. נמצא כי התלמידים ראו עצמם כנמוכים במסוגלותם העצמית, ובאופן כללי דייקו במידות של מסוגלותם- וביצועם, בעוד שהמורים ראו את התלמידים כבטוחים בעצמם מעבר למידה באשר למטלות אקדמיות. בניגוד למורים, התלמידים ראו בשכנוע מילולי כמקור יקר וחשוב למסוגלות העצמית. תלמידים ייחסו את כישלונותיהם לחוסר מאמץ, בעוד שמוריהם ייחסו את כשלון התלמידים ללקויות בלתי נשלטות שלהם. בעיות ופתרונות ביחס למוטיבציית התלמיד נידונו מנקודת המבט של התלמיד והמורה.
מסגרת תיאורטית
ישנה ראייה חזקה לכך שאנשים עם לקויות למידה חווים יותר קשיים חברתיים, רגשיים ומוטיבציוניים מאשר אלו ללא לקויות למידה. חוקרים חקרו את מושג העצמי ומושג הביטחון העצמי בקרב לקויי למידה, אך פחות התייחסות ניתנה לאמונות באשר למסוגלות העצמית של אותם לקויי למידה. זאת למרות, שמסוגלות עצמית נחשבת למניע חיוני ללמידה ונמצאה כאחת מהמנבאים החזקים למוטיבציה במסגרת של למידה.
תיאורית המסוגלות העצמית של בנדורה סיפקה את המסגרת התיאורטית של המחקר הנוכחי. תיאוריה זו הגדירה את המסוגלות העצמית כאמונות באשר ליכולות של עצמי להוציא לפועל מהלך פעולה נדרש. האמונות העצמיות האלה נוצרות ומעוצבות מארבעה מקורות: ניסיון של בקיאות ושליטה של היחיד בדבר מסוים, משמה מסוימת, (ביצוע במשימות קודמות דומות), ניסיון מתוך התבוננות וצפייה באחר (הדגמה של אחר, או צפייה בביצוע אחרים למשימות דומות), שכנוע מילולי של אחרים (פידבק, משוב, מאחרים משמעותיים), ותגובות פיזיולוגיות ורגשיות (כמו חרדה) למשימות ספציפיות. אמונות באשר למסוגלות העצמית משפיעות על מידת המאמץ, ההשקעה וההתמדה המוצאים על משימה. נמצא כי אמונות במסוגלות עצמית גבוהה של הפרט, מעודדת התגייסות למשימה, בחירת משימה, מאמץ, וביצוע. בעוד שמושג העצמי, קונספט העצמי מוגדר כשיקוף של יכולת היחיד ("אני די טוב באיות") ונגזר מהשוואה לאחרים והערכת התוצאה, מסוגלות עצמית מדברת על היכולות הנתפסות של היחיד ("אני משוכנע ובטוח שאצליח דיי טוב במבחן האיות").
מחקרים קודמים מצאו שלקויי למידה מראים תפיסת מושג עצמי נמוך יותר מאנשים ללא לקויות למידה, ובאופן דומה הם מדרגים נמוך יחסית את אמונותיהם באשר למסוגלות העצמית שלהם בהשוואה לאחרים. למרות זאת, עולה שוני חשוב באשר לפירוש של ההבדלים הללו באמונות העצמיות. מספר גדול של חוקרים ציינו שלקויי למידה נוטים לנקוט באמונות של מסוגלות עצמית שלמעשה מעריכות יתר על המידה את יכולותיהם האמיתיות להוציא לפועל פעולה מסוימת. כלומר, על אף שלקויי למידה יכולים להביע אמונות של מסוגלות עצמית נמוכות מעמיתיהם ללא לקויות הלמידה, הערכות הביטחון הצנועות שלהם עדיין מציגים הערכת יתר של הביצוע האקדמי שלהם לאחר מכן. הערכת היתר באשר לביצוע האקדמי משליך על הכנה לא מותאמת לאתגרים אקדמיים, מאחר והערכות מדויקות עצמיות חשובות כדי לקחת אחריות על הלמידה ולדעת כיצד להתכונן אליה.
מחקר כמותי שנערך על מנת להעריך את המסוגלות העצמית באשר לאיתו וכתיבה של לקויי למידה, מצא כי לקויי למידה מעריכים את ביצועיהם באיות ובכתיבה במידה גבוהה יותר מאלה ללא לקויות למידה. המחקר בדק את הציפיות להצלחה בביצוע באיות ובכתיבה, כמו גם את אמונות המסוגלות העצמית, והשווה אותם עם הביצוע בפועל. נמצא כי מתבגרים ללא לקויות למידה צפו באופן מדויק את ציוניהם באיות ובכתיבה, בעוד שמתבגרים לקויי למידה העריכו הערכת יתר באופן מובהק של ביצועם באיות (ב52%) ושל ביצועם בכתיבה (ב19%). גם אחרי ביצוע המטלה, לקויי הלמידה המשיכו בהערכת יתר במטלת האיות בהערכת יתר של 32%, בעוד שהמתבגרים ללא הלקויות העריכו באופן מדויק אחרי ביצוע המטלה את ציוניהם.
במחקר הנוכחי נעשה שימוש בכלים איכותניים על מנת לכסות את הממצאים בצורה רחבה יותר. שיטה מעורבת וחקירות איכותניות מציעות את היתרון של פרספקטיבה פנימית ויותר קשורת הקשר ועומק תוכני ממה שנראה במחקרים כמותיים בהם נעשה שימוש נרחב מטעמי נוחות ושיטות מחקר. יתר על כן, בעוד שמרבית מחקרי המוטיבציה הכמותיים מנתחים תופעה פסיכולוגית בהתמקדות יחידה על האינדיווידואל היחיד, גישה איכותנית יכולה ביתר קלות לשתף פרספקטיבות מרובות ולייצג בצורה מדויקת יותר הקשרים מרובים. חוקרים קודמים הציעו שטכניקות של מחקר איכותני מפשיטות את התפקיד המורכב והדינמי של אמונות מוטיבציוניות ושל הקשרים רב ממדיים מרבים. כך מחקר איכותני מעניק ייצוג אמיתי יותר ועמוק של המציאות הנחקרת ויכול להוסיף נדבך נוסף על המחקר הכמותי. על כן, לגשת לחקר מסוגלות עצמית מפרספקטיבות רב ממדיות בשימוש מתודולוגיות מעורבות וגישות של מודלים מעורבים (גם כמותיים וגם איכותניים) צריך לבוא לידי ביטוי בהבנה עמוקה יותר ושייכת הקשר של האמונות המוטיבציוניות המוחזקות על ידי תלמידים במסגרת של למידה או בסביבה לימודית ויכולה לאפשר לממצאים חדשים ובלתי צפויים לעלות.
שאלות המחקר
שאלות המחקר הראשיות:
1. איך אמונות מסוגלות עצמית מובנות על ידי מתבגרים לקויי למידה ועל ידי המורים המקצועיים שלהם?
2. מה תלמידים לקויי למידה ומוריהם המקצועיים אומרים על חוסר ההתאמה בין תפיסת המסוגלות והביצוע?
שאלות המחקר המשניות:
1. מה עוד אומרים התלמידים ומוריהם על אמונות מוטיבציוניות?
2. מהם הדרכים להתגבר על הקשיים במוטיבציה של תלמידים עם לקויות למידה?
שיטת המחקר
משתתפים
המשתתפים במחקר כללו 7 מורים מקצועיים ללקויי למידה (5 נשים, 2 גברים), בממוצע של 11.3 שנות ניסיון. 3 מהמורים בעצמם עם היסטוריה של לקויות למידה. במחקר נכללו 28 תלמידים מתבגרים צעירים בכיתות ח' ו- ט' (20 בנים, 8 בנות. גיל ממוצע- 13.6) עם לקויות למידה מאובחנות. המשתתפים התנדבו להשתתף במחקר. התלמידים למדו באזורים עירוניים בשני בתי ספר במערב קנדה....
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
