הוראה והערכה של הרגלי חשיבה
Costa, 2008
בהוראה לחשיבה אנו מעונינים לדעת לא רק כמה תשובות התלמידים יודעים, אלא גם לדעת איך להתנהג כאשר הם לא יודעים. התנהגות אינטליגנטית מוצגת בתגובה לשאלות ובעיות שהתשובות עליהן אינן ידועות מיידית. אנו מעונינים לצפות בדרך בה התלמידים מייצרים ידע ולא רק איך הם מעתיקים ידע. התכונה הקריטית של אינטליגנציה אנושית מתחילה לא רק באחזקת מידע, אלא בידיעה איך לפעול עִמו.
בעיה מוגדרת ככל גירוי, שאלה, משימה, תופעה או סתירה להסבר שאינו ידוע מיידית. מכאן שאנו מעוניינים להתמקד בביצועי התלמידים תחת תנאים מאתגרים אלה, הדורשים חשיבה אסטרטגית, תובנות, התמדה, יצירתיות ומקצועיות לפתור בעיות מורכבות.
אחת הדרכים לאסוף עדויות לביצועים ולצמיחה של התנהגות אינטליגנטית היא לעסוק ב"תצפית ילדים". כשהתלמידים נפגשים בבעיות מהחיים האמיתיים, מחיי היום-יום בבית הספר, בבית, במגרש המשחקים, לבד ועם חברים, אנו יכולים לאסוף עדויות ודוגמאות של ביטויים כתובים וחזותיים המראים על גידול בביצועים הספונטניים ומתוך רשות, של התנהגות אינטליגנטית.
אנו מתחילים להגדיר מחדש מה הכוונה באינטליגנציה הרבה מעבר לציון במבחן, אשר יש להם ערך חיזוי נמוך לגבי הצלחה בהמשך החיים. ניתן להורות, להתאמן וללמוד התנהגות אינטליגנטית.
אילו התנהגויות מורות על פותר בעיות יעיל וזריז? מה אנשים מתחילים לעשות כשהם מתנהגים באופן אינטליגנטי? מחקרים בחשיבה יעילה והתנהגות אינטליגנטית מראים שלחושבים יעילים יש כמה מאפיינים שניתן לזהות. האנשים המציגים התנהגויות אלו אינם בהכרח מדענים, אומנים מתמטיקאים או אנשים עשירים. המאפיינים האלה זוהו אצל מכונאים, מורים, יזמים אנשי מכירות , הורים מצליחים – אנשים בכל תחומי החיים.
להלן שישה עשר מאפיינים של התנהגות אינטליגנטית שמורים והורים יכולים ללמד ולצפות. רשימה זו אינה מתכוונת להיות מושלמת. ככל שאנו חושבים ולומדים יותר אודות התנהגות אינטליגנטית אנו מגלים סימנים נוספים של צמיחה ביכולות החשיבה של תלמידים.
1. התמדה: מתמיד כשהפתרון לבעיה אינו מופיע מייד (Persistence)
תלמידים, לעיתים קרובות, מתייאשים ומוותרים כאשר התשובה לבעיה אינה ידועה מייד. לעיתים קרובות הם מקמטים את ניירותיהם, זורקים אותם ואומרים: "איני יכול לעשות זאת", "זה יותר מידי קשה", או הם כותבים תשובה כלשהי כדי להשלים את המשימה במהירות האפשרית. הם חסרים את היכולת לנתח בעיה, לפתח מערכת, מבנה או אסטרטגיה לתקוף את הבעיה.
תלמידים מראים צמיחה ביכולת החשיבה ע"י גידול בשימוש באסטרטגיות חלופיות של פתרון בעיות. הם אוספים עובדות כדי להראות את עבודת אסטרטגיית פתרון-הבעיה שלהם, ואם אסטרטגיה אחת אינה עובדת הם יודעים איך לחזור לאחור ולנסות אסטרטגיה אחרת. הם מבינים שהתיאוריה או הרעיון שלהם לא מתקבל ושתיאוריה או רעיון אחרים יעבדו. יש להם שיטות סיסטמטיות לניתוח הבעיה, הם יודעים דרכים להתחיל, יודעים אילו צעדים צריכים להתבצע, איזה נתונים יש להעלות או לאסוף. זו הכוונה בהתמדה.
2. שליטה בפזיזות (אימפולסיביות) (managing impulsivity)
לעיתים תלמידים מבטאים, תוך כדי פטפוט, את התשובה הראשונה העולה בדעתם. לפעמים הם צועקים תשובה, מתחילים לעבוד ללא הבנה מלאה של ההוראות, ללא תוכנית או אסטרטגיה מאורגנת כיצד לגשת לבעיה או עורכים שיפוט ערכי מיידי לגבי רעיון – מבקרים או משבחים אותו – לפני שמבינים אותו במלואו. הם יכולים לקחת את ההצעה הראשונה שניתנה או להפעיל את הרעיון הראשון שעולה בראש, במקום לשקול חלופות והשלכות של מספר כיוונים אפשריים.
כשתלמידים נעשים פחות פזיזים אנו יכולים לראות אותם מבהירים מטרות, מתכננים אסטרטגיות לפתרון בעיה, חושפים אסטרטגיות חליפיות לפתרון בעיה, ושוקלים השלכות של פעולות לפני שמתחילים אותן. הם יקטינו את דרך הפעולה של "ניסוי וטעיה", הם יאספו הרבה מידע לפני שמתחילים בביצוע משימה, יקחו זמן לעשות רפלקציה על תשובה לפני שעונים אותה, יהיו בטוחים שהם מבינים הוראות לפני שמתחילים משימה ויקשיבו לנקודות מבט אחרות.
3. הקשבה לאחרים – מתוך הבנה ואמפתיה (Listening to others – with understanding and empathy)
מספר פסיכולוגים מאמינים שהיכולת להקשיב לאנשים אחרים, להיות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
