אופטימיות בלתי מציאותית: הווה ועתיד
Weinstein & Klein, 1996
אופטימיות בלתי מציאותית בין ההטיות משרתות העצמי
אנשים נוטים להאמין שהם טובים מאחרים, וגוף מחקר גדול על הטיות משרתות-עצמי (self-serving) מבסס את הטענה היטב. במצבים רבים אין להטיות האלה תוצאות שליליות ויש הטוענים שהן אף מועילות: אמונה מוטעית שאדם נדיב, אמין או מבין יותר מזולתו היא תפיסה עצמית מנחמת ובלתי מזיקה, ודרוש מאמץ כדי להעלות על הדעת מצבים שבהם תוביל לנזק.
בתחום אחד הן אינן שפירות באותה מידה: אנשים גם קובעים שסיכוייהם לחלות, להיפגע או לחוות אירועים שליליים אחרים נמוך מזה של זולתם, ומכאן השאלה אם הם מזהים כלל מתי הם נמצאים בסיכון, ואם האמונות המנחמות מפריעות לנקיטת אמצעי זהירות שיקטינו אותו.
המונחים אופטימיות בלתי מציאותית והטיה אופטימית שקולים זה לזה ומוגדרים בצמצום: הערכה בחסר של ההסתברות לחוות אירועים שליליים; מונחים סמוכים כמו חסינות ייחודית ואשליות חיוביות הוחלו על תופעות דומות. ההתמקדות בהסתברות האירוע בלבד נושאת הנחה שלהטיות מסוגים שונים יש מקורות, תכונות ותוצאות שונים, ואכן הערכות סיכוי לאירועים חיוביים נושאות מתאמים אחרים מאלה של הערכות לאירועים שליליים. גם לאירוע בודד יש תכונות רבות ומידת האופטימיות עשויה להשתנות ביניהן: הטיה בנוגע לסיכוי לחלות באיידס אינה גוררת מאליה אמונה שהמחלה תהיה קלה יותר אצל המעריך או שיתמודד איתה טוב יותר מבני גילו. חקר הטיות חייב אפוא לשאול תמיד מוטה בנוגע למה, ולהימנע מהנחה שממצא בתחום אחד חל גם בתחום אחר.
מדידת האופטימיות הבלתי מציאותית
הדרך המובהקת שבה אופטימיות בלתי מציאותית אמורה להתגלות היא הערכת סיכון אישי הנמוכה מן ההסתברות הממשית, אך שגיאות בהערכות סיכון מוחלט...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
