אופטימיות מנבאת בריאות חיובית אצל שבויי מלחמה שהוחזרו
Segovia et al., 2015
מודל הבריאות החיובית
המחקר על טראומה התרכז כמעט כולו בהפרעת דחק פוסט-טראומטית ובהסרת המחלה, כך שבריאותו של אדם נמדדה בהיעדר תחלואה. גישה חלופית שצמחה מן הפסיכולוגיה החיובית מציבה במקומה את "הבריאות החיובית", רווחה גופנית, נפשית וחברתית מעבר להיעדר מחלה. בפרספקטיבה זו נקשרה אופטימיות לבריאות נפשית משופרת אצל נפגעי טראומה וחולי, לסיכון מופחת למחלת לב כלילית ולתמותה ממחלות לב וכלי דם, ולתמותה מופחתת בקרב חולי אי-ספיקת כליות ונשאי HIV.
מחקר קודם באותה קוהורטה בחן חוסן בשבויי המלחמה האמריקנים שהוחזרו מווייטנאם, שבילו בשבי זמן ארוך יותר מכל חייל אמריקני בהיסטוריה וחוו עינויים גופניים ונפשיים, שבי ממושך ותת-תזונה. חוסן הוגדר שם כהיעדר תחלואה פסיכיאטרית ונובא על ידי דרגת קצונה, גיל מבוגר בעת הנפילה בשבי, בידוד קצר, תכונות אנטי-חברתיות נמוכות וסימני דחק מעטים לאחר ההחזרה, ואופטימיות התגלתה כמנבא החזק מכולם. הגדרה צרה זו הורחבה כאן למצב הבריאות עצמו, בתחום גופני של גורמים ביולוגיים ותפקודיים ובתחום נפשי סובייקטיבי.
שיטה
נתונים ומשתתפים
מרכז רוברט א' מיטשל לחקר שבויי מלחמה מפעיל את תוכנית המעקב הרפואי והפסיכולוגי ההתנדבותית השנתית היחידה במשרד ההגנה של ארצות הברית, וממנה בא מסד הנתונים האורכי היחיד המתעד את ההשפעות הרפואיות לטווח ארוך על שבויי תקופת וייטנאם שהוחזרו, בארבע נקודות מדידה: 1973, 1975, 2010 ובין מרץ 2011 לפברואר 2012. הנתונים נאספו מ-128 שבויים שהגיעו למעקב בחלון האחרון, רובם לבנים (97 אחוזים), בדרגת קצונה (93 אחוזים) ובני 72 בקירוב.
מדדים
שמונה מנבאים שתועדו קודם...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
