האתר המוביל ברשת לסיכומים בעברית

שינויים גלובליים: לטוב או לרע?

סיכום בעברית בהיקף 1169 מילים, של הפרק:

בן-פרץ, מ' (2011). שינויים גלובליים: לטוב או לרע? בתוך מ' בן-פרץ (עורכת), עיצוב מדיניות חינוכית, גישה הוליסטית כמענה לשינויים גלובליים (עמ' 27-36). מכון מופ"ת.



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

שינויים גלובליים: לטוב או לרע?
בן-פרץ, 2011

מבוא
עיצוב מדיניות חינוכית מחייב הבנה של השינויים הגלובליים המשפיעים על מערכות החינוך. ארבעה שינויים כאלה בולטים: תנועות אוכלוסין, שינויים כלכליים שנגרמו עקב הגלובליזציה, התפתחות טכנולוגיית המידע ואיום הפגיעה בסביבה, וכל אחד מהם נבחן לצד השפעתו הפוטנציאלית על החינוך. תנועות האוכלוסין שינו את הנוף האנושי בארצות רבות: על פי אומדן משנת 2005, כ-190 מיליון בני אדם, כ-3% מאוכלוסיית העולם, היו באותה עת בתהליך של הגירה.

שינויים דמוגרפיים: מי הוא מי בעולם הגלובלי?
תנועות אוכלוסין וסוגי הגירה
אפשר לאפיין הגירה כתנועה של פרטים ושל קבוצות ממולדתם או מארצות הולדתם לאזורים גאוגרפיים אחרים, ובהגדרה אחרת כתנועה עולמית מן הכפר אל העיר. תנועות כאלה התקיימו תמיד, למשל בראשית המאה ה-16, כאשר מיליוני בני אירופה החלו להגר לחצי כדור הארץ המערבי, וניידות האוכלוסייה שינתה במידה ניכרת את מפת העולם וקידמה רב-תרבותיות.
מנקודת מבט היסטורית אפשר להבחין בשלושה סוגי הגירה. הראשון הוא הגירה של קבוצות גדולות, שבטים, עמים או קהילות, שלא אחת מובילה לעימותים, לכיבושים או לתבוסות. השני נגרם עקב רעב, מגפות או מלחמות, למשל הרעב באירלנד בשנים 1846-1850, שהביא למעלה מארבעה מיליון אירים לארצות הברית. השלישי הוא סוג ה"שוהים": אנשים ומשפחותיהם שלא התכוונו להגר, אך עזבו את ארצותיהם כדי לסחור, למצוא עבודה טובה יותר, להתרחק זמנית או לחפש הרפתקאות. בימינו בני המעמד הבינוני ובעלי ההשכלה נוטים לנוע למדינות מארחות המציעות הזדמנויות עבודה ורמת חיים גבוהה, והגירה זו כונתה "הגירה ניסיונית", משום שרבים מהם מעכבים את ההחלטה אם להישאר בארץ החדשה לצמיתות.

אפליה, גלות ודפוסי...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^