מעמדו השווה של הטבע כביטוי לאקולוגיה עמוקה במנטרות החקלאיות של הכפר טויומרטו: מחקר אקולינגוויסטי
Zakiyah et al., 2025
מבוא
הכפר טויומרטו שבנפת סינגוסארי, במחוז מאלאנג שבמזרח יאווה, שומר על מסורות שבעל פה חיות לצד אתרים היסטוריים כמקדש סומבראוואן ואתר ואטו לומפאנג. טופוגרפיה של יערות אורן, שדות אורז ונחלים, קרקע פורייה ומים בשפע הפכו את החקלאות לפרנסה המרכזית של התושבים, ולצדה התפתחו טקסים ומנטרות הקשורים למקורות המים ולעבודת האדמה. המנטרות החקלאיות נאמרות בפי איכרים ובפי נושאי מסורת בשעת הנטיעה והקציר, ולפי הידע המקומי הן שמובילות את החקלאי אל יבול מושלם.
מנטרה היא אמירה טקסית של צלילים או של מילים שמיוחס לה כוח מאגי, ולכן היא קדושה ואינה נמסרת בפי כל: רק מי שנחשב ראוי לכך רשאי לשאת אותה בהתאם לתכליתה. המילה במנטרה אינה נושאת משמעות מילונית בלבד, אלא מייצגת במישרין את העצם או את המצב שאליו היא מכוונת. שלוש מנטרות עומדות במרכז הדיון: ההודעה לאדמה, הקטיף ונטיעת הקסאווה.
בכולן חוזר דפוס יחסים בין האדם לאדמה, לשדה ולשלחין: בקשת רשות מן האדמה, מן האבות ומן האל לפני הנטיעה, גירוש רוחות מזיקות והבעת תודה עם היבול. עבודות קודמות על טקסים חקלאיים ועל מנטרות יאוואניות לא בחנו את הזיקה בין המנטרה כחוכמה מקומית לבין שמירת הסביבה. נוכח ההתחממות הגלובלית, עיצוב המודעות האקולוגית נשלט בידי ידע מערבי, בעוד תרבויות מקומיות מיטיבות עם הטבע בדרכן שלהן דורות רבים, באמצעות אמירת מנטרות כתפילה וכהתכווננות אל הסביבה.
שיטת המחקר
הניתוח נשען על גישת ניתוח השיח הביקורתי, הרואה מאחורי הלשון אידאולוגיה שאימצו דובריה, ומשלב אותה עם האקולינגוויסטיקה, הרואה בלשון חלק בלתי נפרד מן...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
