חברה ואקולוגיה
Bookchin, 1998
עמימות, זהות ומשבר המשמעות
הקושי של אנשים רבים להגדיר את עצמם ולדעת מי הם, קושי שמזין תעשיית פסיכותרפיה שלמה, אינו עניין פרטי בלבד אלא מאפיין את החברה כולה. חברות קודמות טיפחו אמונה במעלותיהם של שיתוף פעולה ודאגה והעניקו בכך משמעות מוסרית לחיים החברתיים; החברה המודרנית מטפחת תחרות ואנוכיות ומרוקנת את ההתאגדות האנושית מכל משמעות זולת היותה מכשיר לרווח ולצריכה. הבהירות שיוחסה לתקופות קודמות פינתה את מקומה לעמימות, שכן ההבטחות בדבר שיפור מצב האדם באמצעות מדע וטכנולוגיה, ניצחון החירות על העריצות והתגבשותו של עולם אחד נסתרו בידי נשק גרעיני, רעב, ריכוזיות מדינתית וגל של לאומנות וגזענות.
על רקע איומי המלחמה, אי-הוודאות הכלכלית והסכנה של קריסה אקולוגית עולה שאלה מטרידה: האם החברה עצמה היא קללה. ספרות רחבת תפוצה מזינה פסימיות חדשה כלפי הציוויליזציה ככזו, ומציבה טכנולוגיה מול טבע בתולי, מדע מול יראת כבוד כלפי החיים, ואת האנושות מול הביוספרה כולה. פסימיות זו ניזונה מסוציוביולוגים התולים את כשלינו בגנים, מאנטי-הומניסטים המקוננים על רגישויותינו ה"אנטי-טבעיות" ומ"ביוצנטריסטים" הגורסים שערכנו הפנימי אינו עולה על זה של נמלים. כך נעשית האנושות מוקד להוקעה מצד בני אדם עצמם.
מחיקתם של ההבדלים בתוך החברה
הפגם המרכזי בגישות אלה הוא שהמוסדות והיחסים המרכיבים את מה שראוי לכנות "חברה" נעלמים מן העין. כשם שמונחים כמו "אנושות" מסתירים ניגודים מרים בין לבנים מיוחסים לאנשים שאינם לבנים, בין גברים לנשים ובין מדכאים למדוכאים, כך מסתירות המילים "חברה" ו"ציוויליזציה" את ההבדל בין חברות חופשיות, לא היררכיות וחסרות מדינה לבין חברות היררכיות, מעמדיות וסמכותניות. זואולוגיה מחליפה אקולוגיה חברתית, ו"חוקי טבע" גורפים הנשענים על תנודות אוכלוסייה בעולם החי תופסים את מקומם של אינטרסים כלכליים מתנגשים. כשההבדלים נבלעים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
