מעבר לשימור: עיון מחודש באקולוגיה העמוקה של האופנישדות ובהרמוניה אקולוגית במערכת הידע ההודית
Chauhan & Mangukiya, 2025
מבוא
קיימוּת היא דרך התפתחות שבמרכזה משאבי הסביבה וצורכיהם של הדורות הבאים, קידמה אנושית שאינה נעשית על חשבון עתידם. ממשלות פועלות בכיוון זה באמצעות יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האומות המאוחדות, מעבר לאנרגיה מתחדשת, רגולציה סביבתית והגנה על המגוון הביולוגי, ולצידן פועלים ארגונים לא ממשלתיים רבים למען הסביבה וצורות החיים שבה. למרות זאת כדור הארץ מצוי בשיא משבר אקולוגי: הזיהום מתגבר ומינים רבים מספור על סף הכחדה. הסיבות לכך הן צרכנות נטולת מחשבה, היעדר ערכים מוסריים וחוסר הבנה של הזיקה בין האדם ובין הסביבה, והאיום הגדול ביותר על כדור הארץ בעת הזאת הוא האדם עצמו.
תחום הלימודים האקולוגיים התגבש בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים, ובתוך זמן קצר חדר אל הספרות, המדע, הכלכלה, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה, עד שנעשה מונח גג רב-תחומי ובין-תחומי הנוגע במדע ובמטפיזיקה כאחד. עם זאת, כל עוד בני האדם אינם מבינים את זיקתם היסודית לאקולוגיה של כדור הארץ, אין בכוחם של גורמים חיצוניים, חזקים ככל שיהיו, למגר את הבעיות הסביבתיות, וההכרה באחריות המוסרית והאתית כלפי הסביבה היא ליבתה של צמיחה מקיימת.
שתי דרכים פתוחות לפני היחיד כדי להגיע להכרה זו. הראשונה מציגה את תוצאות המעשים, כמו עתידים היפותטיים ומדעיים המתוארים בקולנוע ובאמנות שבהם קריסה אקולוגית מביאה לקץ המבנה החברתי והציוויליזציה; היא מקנה הבנה בסיסית אך נותרת ברובד השטח משום שהיא נשענת על פחד. הדרך השנייה היא שיבה אל הכתבים ההודיים הקדומים, הוודות והאופנישדות, הפותחים בראשית היקום, בסיפור האדם הראשון (מאנו)...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
