ילדים עם נכויות במצבי סיכון: סקירת ספרות
מרום ואח', 2002
הגדרות והיקף התופעה בישראל
סיכון מוגדר כמצב שבו הפרט חי בסביבה הפוגעת, או עלולה לפגוע, בהתפתחותו הנורמטיבית וביכולתו לממש את הפוטנציאל הטמון בו, והוא כולל הזנחה, התעללות, חיים בסביבה אלימה, נשירה ממסגרות חינוך, מעורבות בעבריינות ובעיות התנהגות ונפש. בישראל אין מידע שיטתי על היקפו, וההערכה היא שכ-16% מן הילדים, כ-330,000, חשופים להזנחה, להתעללות או לסביבה מסכנת, ורק כחמישית מהם מטופלים בשירותי הרווחה. נכות מוגדרת, לפי ארגון הבריאות העולמי, כהגבלה או חוסר יכולת לבצע פעילות בטווח הנחשב נורמלי בעקבות פגיעה פיזיולוגית, אנטומית, קוגניטיבית או נפשית. סקר ארצי מייצג העלה ש-7.7% מכלל הילדים עד גיל 18, כ-160,000, סובלים מנכות כרונית: עבור כ-52% מהם הנכות העיקרית קשורה לבעיות למידה, התנהגות, התפתחות או בעיות נפשיות, עבור 14.3% היא גופנית, עבור 10.7% חושית, ו-5.6% סובלים מפיגור שכלי כנכות עיקרית.
הידע נאסף מסקירה של מאגרי מידע ממוחשבים, שהניבה למעלה מ-500 פריטים, רובם מן הספרות הבינלאומית, ומראיונות עם בעלי תפקידים בארגונים ובמשרדי הממשלה. הנכות מעמידה את הילד במצבי ניצול שאינם אופייניים לילדים אחרים: הגבלה גופנית בתוך הבית בלא חשיפה לגירויים; בדיקות רפואיות הנעשות בלא התחשבות בצנעת הפרט, מתוך תפיסה שהילד אינו מבין את המתרחש סביבו; מתן תרופות ללא צורך כדי להקל על המטפלים; פתח לניצול מיני בעת רחצה והליכה לשירותים; והזנחה רגשית הנעה בין הגנת יתר ובין שלילת אהבה.
מודלים תיאורטיים לניבוי מצבי סיכון
מודל התסכול לחץ רואה בתסכול המטפל את הגורם המרכזי להתעללות ומנבא שהורים לילדים עם נכויות, בתנאי לחץ מצטבר, ייטו יותר להתעלל; הביקורת גורסת שנרמזת בו האשמת הילד ושמקור הלחץ האמיתי הוא העדר משאבים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^