ההרפתקה של "אתרי הזיכרון"
Nora, 1998
מפעל שנחתם כעבור כמעט עשר שנים בשבעה כרכים עבים היה הרפתקה הוצאתית ואינטלקטואלית, קולקטיבית ואישית כאחת: כמאה ושלושים היסטוריונים, רובם צרפתים, גויסו אליו, ואילו התפיסה הכוללת והבנייה לפרטיה היו פרי עבודה יחידה. הרעיון, שנוסה בסמינר ב-École des Hautes Études en Sciences Sociales, ביקש לחרוג מן ההיסטוריה המקובלת: חקירה סלקטיבית ולמדנית של נקודות ההתגבשות של המורשת הלאומית, מצאי של אתרי הזיכרון (lieux de mémoire) העיקריים וטופולוגיה רחבה של הסימבוליקה הצרפתית.
מארבעה כרכים לשבעה
בתחילה תוכננו ארבעה כרכים: אחד ל-La République, שניים ל-La Nation ואחד ל-Les France. אחרי הכרך הראשון, שבפתחו הוצגה הבעיה הכוללת של היחס בין זיכרון להיסטוריה, התרחב La Nation לשלושה: הלא-חומרי, מן המורשת של הטווח הארוך דרך שחזורי ההיסטוריוגרפיה ועד לעיצוב הנוף; החומרי, הטריטוריה, המדינה על כליה הסמליים והמורשת הלאומית על בוניה; והאידאלי, שני כוחות הרעיון שעליהם נבנית האומה, התהילה והמילים, בארץ שבה קשורים הלשון והספרות קשר הדוק לשלטון. אחרי 1986 נעצר המפעל זמן רב, שכן הרתיעו ממנו מבול ההיסטוריות של צרפת שהציף את השוק, האורך הבלתי נמנע וטריוויאליותם של נושאים שאין לחמוק מהם. אך כינונם של ז'אן ד'ארק או מגדל אייפל כאתרי זיכרון תבע מאמץ של בניית האובייקט, חילוץ אמיתם הסמלית מעבר למציאותם ההיסטורית, והפיתוי גבר: ההימור הוכפל, ושבעים תרומות חדשות מילאו שלושה כרכים נוספים, מן החלוקות הפוליטיות, הדתיות והגאו-היסטוריות אל המסורות ואל הדרך שמכלי התיעוד אל אמבלמות הזהות.
טיבם של אתרי הזיכרון
אתרי הזיכרון הם צורה של הז'אנר המסורתי "תולדות צרפת", ומקוריותם בהעברת גושי המיתולוגיה ומערכת הייצוגים תחת עדשת המיקרוסקופ של...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
