האבולוציה של תיאוריית המיינד
Baron-Cohen, 1999
חשיבותה של תיאוריית המיינד
הומו ספיינס ספיינס הוא קרוב לוודאי המין היחיד שבידיו תיאוריית מיינד מפותחת: היכולת לייחס לעצמנו ולזולת את מלוא מנעד המצבים המנטליים, מצבי מטרה ומצבים אפיסטמיים כאחד, ולהיעזר בייחוסים כדי להבין התנהגות ולחזות אותה. נרדפיה הם קריאת מחשבות, מנטליזציה, פסיכולוגיה עממית והעמדה הכוונתית. כמו השפה וההליכה הדו-רגלית זו אבן דרך באבולוציה של הפרימטים, ובמובנים מסוימים חשובה אף מהן, שכן בלעדיה ערכה של היכולת לדבר מועט, ומכאן שהיא קדמה לשימוש תקשורתי בשפה. שמונה התנהגויות תלויות בה:
תקשורת כוונתית, אקט המופק כדי לשנות את מצב הידע של השומע. כלב הנובח על חתול מכוון לכל היותר לשנות את התנהגותו; עקבות שהושארו בכוונה, בשונה ממקריות, מעידות על מחשבה על מחשבת הזולת.
תיקון תקשורת שנכשלה. דובר המנסח מחדש אמירה שלא הובנה, במקום לחזור עליה, מייחס לשומע אי-הבנה שניסוח חד-משמעי יותר יסיר.
הוראה, התנהגות של בעל ידע רב יותר שנועדה לשנות את מצב הידע של בעל ידע מועט ממנו.
שכנוע כוונתי, שעיקרו שינוי אמונת האחר בדבר ערכן של אפשרויות. איל המגדל קרניים או גורילה ההולמת בחזה משפיעים אולי על התנהגות, אך אינם מנסים לשנות אמונות.
הטעיה כוונתית, ניסיון להשתיל מידע כוזב במחשבת האחר או למנוע ממנה מידע אמת, כגון שובל עקבות מטעה. הסוואתו של חרק מקל אינה כזאת, שכן אין בה מחשבה על מחשבת הטורף.
בניית תוכניות ומטרות משותפות, הדורשת מפגש מחשבות. ציד גור קוף בידי להקת שימפנזים עשוי לנבוע ממטרות אישיות חופפות בלבד; שני שימפנזים המשעינים בול עץ על חומה ומתחלפים בין המייצב למטפס הם דוגמה משכנעת, שכן המטרה אינה בת-השגה בלי...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
