גישור על הפער הקיומי: לקראת סינתזה אקו-רוחנית אסלאמית של פנומנולוגיה ואקולוגיה עמוקה
Supandi & Abdillah, 2026
מבוא: המשבר האקולוגי כעקירה קיומית
המשבר האקולוגי אינו רק הפרעה חיצונית ביערות, באוקיינוסים או במוסדות המדיניות; הוא גם משבר של הבנה עצמית אנושית. חרדת אקלים, אבל אקולוגי, אובדן מגוון ביולוגי והתחושה שעתידים רגילים נעשו שבירים נוגעים בתנאים הסמליים שדרכם בני אדם שוכנים בעולם. מחקר עדכני על בריאות הנפש בהקשר האקלימי מראה שההפרעה נחווית כפחד, אבל, אי-ודאות ובלבול מוסרי, בעיקר בקרב צעירים ובקהילות התלויות באקולוגיה מקומית. אלה סימנים אמפיריים למצב פילוסופי עמוק יותר: האדם המודרני חווה את האדמה הפגועה כקריסת אופק המשמעות של עצמו.
מצב זה מכונה כאן עקירה קיומית, קרע משולש: קרע ההתגוררות, שבו האדמה אינה בית משותף אלא שדה טכני שיש לסדר; קרע הזהות, שבו העצמי נתפס כנפרד מן היחסים המקיימים אותו; וקרע התפיסה המקודשת, שבו הטבע מצטמצם לחומר ניטרלי. הפרדיגמה הטכנוקרטית, הרואה בבעיה עניין של ניהול וחישוב, נחוצה אך אינה מספיקה כל עוד היא מותירה על כנו את אופן ההוויה ההופך את העולם למאגר שימוש.
שיטה ומהלך הניתוח
הניתוח פילוסופי-הרמנויטי ומשלב ניתוח מושגי וביקורת אידאולוגית. מושאו אינו אוכלוסייה או מאגר נתונים אלא מערך של מושגים וטקסטים מן הפנומנולוגיה, האקולוגיה העמוקה, האתיקה הסביבתית, חקר רגשות האקלים והפילוסופיה האסלאמית. המהלך כולל תיחום מושגי המונע שימוש רטורי בביטויים רחבים; השוואה אבחונית המזהה התכנסות תפקודית ולא מיזוג דוקטרינרי; שחזור נורמטיבי הבוחן את האקו-רוחניות האסלאמית כאופק מטפיזי; ובחינה ביקורתית של גבולות הטענה עצמה.
ארכיטקטורה מושגית: עקירה, זהות אקולוגית והקדשה מחדש
המשבר נעשה מובן פילוסופית כשהוא מתפרש כעקירה של התגוררות, זהות ותפיסה מקודשת. עולם החיים הוא העולם...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
