גישה התפתחותית להפרעה פוסט-טראומטית מורכבת: טראומה מצטברת בילדות ובבגרות כמנבאות של מורכבות התסמינים
Cloitre et al., 2009
רקע: טראומה מצטברת ומורכבות תסמינים
בעלי היסטוריה טראומטית חווים לעתים רחוקות אירוע בודד, ועל פי רוב עברו כמה פרקים של חשיפה, דפוס המתועד בקרב שורדות התעללות בילדות, נפגעות אלימות במשפחה וקורבנות רצח עם. ההצעה שבבסיס קו מחקר אחד גורסת כי חשיפה מתמשכת, חוזרת או מרובת סוגים, ובייחוד בשנות הילדות, מולידה מערך תסמינים מורכב הכולל לא רק דחק פוסט-טראומטי אלא גם הפרעות בוויסות העצמי הרגשי והבין-אישי: עוררות חרדתית, קושי בניהול כעס, דיסוציאציה והתנהגות תוקפנית או נמנעת. אלה תסמיניו של המודל המקובל של הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת, המופיעים במדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות כמאפיינים הנלווים להפרעה הפוסט-טראומטית.
ההתמקדות בהתעללות בילדות נובעת משכיחותה, מאופייה החוזר ומקשריה לסוגי טראומה נוספים: היא, לצד הזנחה, התעללות רגשית והורות נעדרת או פגועה נפשית, משבשת את התהליכים שמהם צומחים ויסות רגשי וכישורים בין-אישיים. ההמשגה של הפגיעה כהפרעה בוויסות עצמי מקנה לכידות לתסמינים המרובים והסותרים לכאורה, שכן היא מסבירה הן הפעלת יתר והן כיבוי והימנעות. ככל שגדל מספר סוגי הטראומה שנחוו, כך גדל מספר התסמינים הנחווים בעת ובעונה אחת, כלומר מורכבות התסמינים.
ארבע שאלות נבחנו במדגם קליני של נשים עם היסטוריה של התעללות בילדות: אם הצטברות טראומה ומצוקה בילדות מנבאת מורכבות תסמינים; אם הצטברות בבגרות קשורה למורכבות ללא תלות בהצטברות שבילדות, ממצא שהיה מלמד כי נטל האירועים החוזרים בבגרות כשלעצמו מציף את מערכות הוויסות; מה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
