גיאופוליטיקה: תיאוריה והיסטוריה
Tovy, 2015
מהי גיאופוליטיקה
הבנת התמורות במושג הגיאואסטרטגיה מחייבת את המסגרת שממנה הוא נגזר, הגיאופוליטיקה, המניחה זיקת גומלין בין הגיאוגרפיה הפיזית ובין המערכת המדינית. את המונח טבע הגיאוגרף השוודי רודולף יילן (Kjellén) במאמרו מ-1899 על גבולותיה הטבעיים של שוודיה, ובו הגדיר את המדינה כאורגניזם גיאוגרפי. קרל האוסהופר ראה בגיאופוליטיקה תורה של דטרמיניזם מרחבי של תהליכים מדיניים, ואדמונד וולש הגדיר אותה כחקירה משולבת של גיאוגרפיה אנושית ומדע המדינה, ששורשיה באריסטו, בסטרבון, במונטסקייה ובקאנט. המכנה המשותף הוא חקר היחסים הבין-לאומיים מנקודת מבט גיאוגרפית: מיקומן של מדינות ומרחקן ממשאבים מעצבים את אופי היחסים ביניהן.
המיקום המוחלט נקבע בקו אורך וברוחב, ואילו המיקום היחסי, העמדה ביחס למקום אחר, הוא המפתח לממד הבין-לאומי: בריטניה כמדינת אי העדיפה עוצמה ימית, וגרמניה שבלב אירופה הדגישה עוצמה יבשתית. לאחר מלחמת העולם השנייה נזנח המונח במערב בשל זיקתו לתפיסת מרחב המחיה (Lebensraum) הנאצית, ובמקומו הונהגה הגיאוגרפיה המדינית; בשנות השבעים הוחזר לשימוש כענף משנה שלה. ביסוד הניתוח עומדת ההבחנה בין אומה, המוגדרת בשיתוף תרבותי, דתי, לשוני, אתני והיסטורי, ובין המדינה, תולדה אלימה של המערכת שנוצרה בשלום וסטפליה (1648) ונשענת על ריבונות ועל גבול מפריד. הפער ביניהן הזין את בעיית המיעוטים שקדמה למלחמת העולם הראשונה ואת אי היציבות באפריקה, בדרום אסיה ובמזרח התיכון, שגבולותיהן נמתחו מלאכותית בוועידות אירופיות.
עידן ההגמוניה האימפריאליסטית, 1890-1914
שורשי העיסוק בזיקה שבין התנאים הפיזיים הקבועים ובין הפעילות המדינית נעוצים בעת העתיקה: הרודוטוס קשר את...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
