בין הגירה לאי-שוויון חברתי בחינוך: השוואה בין חמש ארצות אירופיות
Hillmert, 2013
הקדמה
תלמידים מהגרים נמצאים לרוב בעמדת נחיתות בהישגיהם הלימודיים, אך מידת הנחיתות משתנה בין מדינות וידוע מעט על התהליכים שיוצרים אותה. מקומם היחסי בחינוך נובע לא רק ממאפיינים אישיים ומשפחתיים אלא גם מתנאים ברמת המקרו: מבנים ממסדיים של מערכות החינוך, זמינותה של תמיכה ייעודית לקבוצה ומוסדות שממיינים את אוכלוסיית המהגרים ומעצבים את התנהגותה. הבירור נע בשלושה צירים: תיאור הישגיהם של תלמידים מהגרים בחמש ארצות אירופיות, הערכת תרומתם של ההרכב החברתי ושל אי-שוויון חברתי כללי בחינוך לתוצאות אלו, וקישורן למדיניות הגירה, שילוב וחינוך. צרפת, גרמניה, הולנד, שוודיה ובריטניה נבדלות זו מזו במסורת ההגירה ובמדיניות הרשמית ודומות דיין כדי לאפשר השוואה.
היבטים תיאורטיים
ממצאי מחקרים קודמים
הגירה נבחנת בתיאוריות מקרו כהסתגלות וכחילופין בין מערכות ובתיאוריות מיקרו כהחלטות של יחידים, ורשתות חברתיות וקהילות אתניות מקשרות בין שתי הרמות. תפקוד בחינוך הוא מרכיב מרכזי בשילוב החברתי, ורמה מתונה של הטמעה היא תנאי להצלחה במערכת החינוך של הארץ הקולטת. ההגירה סלקטיבית במאפיינים דמוגרפיים וחברתיים-כלכליים, והרכב אוכלוסיית המהגרים בכל ארץ קולטת נגזר ממדיניותה ומההיסטוריה שלה; הפערים בין מהגרים ללא מהגרים מצטמצמים במידה ניכרת כשמנטרלים סלקטיביות חברתית. השילוב הוא גם תהליך דורי, וצאצאי מהגרים משתלבים לרוב טוב יותר מהוריהם. ברמת הפרט מכריעות אוריינות בשפת הארץ הקולטת, הגיל בעת ההגירה וקשרים חברתיים המספקים מידע ואמון, ואילו בידול ובידוד פועלים לרעה. ברמת המקרו נזכרים עיתוי המיון וההסללה, ההשתתפות בחינוך קדם-יסודי, תמיכה ייעודית ותרגול שפה, וההקשר הרחב של מדינת...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
