אי שוויון בהתחלקות ההכנסות
אורון ואח', 1997
מבוא
אי שוויון בין פרטים ובין משפחות קיים בכל המשטרים החברתיים ובכל המערכות הארגוניות, והוא נפרש על מגוון רחב של תחומים: אי שוויון על רקע פוליטי, אי שוויון בהזדמנויות, אי שוויון בהתחלקות הרכוש, אי שוויון בהתחלקות ההכנסות ואי שוויון בהתחלקות הכישורים של הפרטים. ההיסטוריה האנושית רצופה נסיונות לרפורמות כלכליות-חברתיות שנועדו לשנות את ממדי אי השוויון בחברה או להנהיג משטרים המבוססים על שוויון רב יותר.
השאלה מהו אי השוויון הרצוי לחברה מורכבת, ואין עליה תשובה חד-משמעית. מנקודת ראות כלכלית, אי שוויון בשכר בין פרטים הנובע מהבדלים בהשכלה, בפריון, בגיל ובמיומנות מוצדק משיקולי יעילות בהקצאת המשאבים. עם זאת, במדינת הרווחה המודרנית נוטלת המדינה על עצמה את התפקיד לדאוג לרווחתם של העניים, הקשישים ואוכלוסיות מצוקה אחרות, ומקצה משאבים כך שיתקיים שוויון הזדמנויות בחברה.
המדינה גובה מסים ומשתמשת בהם לאספקת שירותים ציבוריים כמו חינוך, בריאות, תשתית ושירותי רווחה. חלק מכספי המסים מועבר כתשלומי העברה, ללא תמורה, לנזקקים ולזכאים לתמיכה: קצבאות סעד, מענקי אבטלה וקצבאות זקנה של המוסד לביטוח לאומי, המוענקות לפי קריטריונים המתאימים לכל מקרה ולאו דווקא לפי הסכומים שהפריש הפרט למטרות אלו במשך שנות עבודתו. גביית המסים, אספקת השירותים הציבוריים ותשלומי ההעברה מהווים יחד מכשיר מדיניות רב עצמה לחלוקה מחדש של ההכנסות ולצמצום אי השוויון בהתחלקותן.
מדידת אי שוויון
מושא המדידה
הדיון בדרכי המדידה נחלק לשני מישורים: הבהרת המושגים, כלומר מהו מושא המדידה ובין מי למי נמדד אי השוויון, והצגת המדדים המקובלים על...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
