נפגעי עבירה בישראל: הוצאות כספיות שנגרמו עקב העבירה
ינאי, 2005
מחיר הפגיעה ועלותה
רוב המחקרים הבוחנים את מחיר הפשיעה מחלקים את סך ההוצאה הציבורית בגינה במספר העבירות המדווחות, ומתקבלת עלותה הממוצעת של עבירה למשק - נתון שאינו משקף את הנזקים שנפגע או משפחתו נושאים בהם בפועל. הבחנה מדויקת יותר מבדילה בין מחיר, המיוחס להוצאות שיש להן תו מחיר ברור כגון נסיעות, התקנת אזעקה ותשלום לרופא, לבין עלות, המיוחסת לתוצאות שאין להן תו מחיר כלל, כגון שינוי בדפוסי החיים ובביטחון העצמי. חלק מן המחירים ניכר מיד, וחלק מתברר רק בחלוף הזמן, למשל צמצום בכושר ההשתכרות. ספרות הביטוח, שהיא עיקר הידע הקיים, עוסקת בנזקי רכוש ובמוות, ואדם אינו יכול לבטח את גופו מפני פגיעה אלימה.
הנזק הכלכלי של פגיעה בגוף מתפצל לשלושה סוגי מחיר: המחיר הכלכלי הישיר, שהוא ההוצאות הממשיות של הנפגע על הסעות, טיפול רפואי, החלפת מקום מגורים ומיגון הבית; עלות ההזדמנויות, שכן הכסף שנלקח מן החיסכון או מהלוואה שוב אינו נושא פירות; ותשלומי העברה, הסיוע בכסף ובעין שהנפגע מקבל מן המדינה על חשבון הציבור. למחירים אלה מצטרפות הוצאותיהם והפסדי הכנסתם של ידידים ובני משפחה המסייעים לנפגע.
אומדנים בינלאומיים
באנגליה נאמד הנזק הכלכלי הכולל לכל מקרה רצח במיליון לירות שטרלינג, הנזק הממוצע לפגיעה אלימה מכל סוג ב-19,000 לירות שטרלינג לאירוע ותקיפה שאינה חמורה ב-500. בארצות הברית הסתכמו בשנת 1993 הנזקים האישיים הניתנים להערכה כספית ב-105 מיליארד דולר לשנה, ואילו הנזקים שאינם מוחשיים, הנובעים מכאב ומשינוי בדפוסי החיים, הגיעו לסכום גבוה פי שלושה ויותר. ממוצע הנזק לכל מקרה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^