ילדים נפגעי עברה בישראל עשור לאחר "מהפכת זכויות הקורבן": בחינה דרך מודל צרכים-זכויות
גל, 2015
מבוא
חוק זכויות נפגעי עבירה משנת 2001 הכיר במעמדם המיוחד של נפגעי עברה כבעלי עניין בהליך הפלילי, ובמקביל חוללה אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד מהפך בתפיסת הילד במשפט: מאובייקט הנתון להגנת הוריו והמדינה לסובייקט בעל זכויות, אינטרסים ורצונות נפרדים. מי שנמצאים בחפיפה שבין שתי ההגדרות אינם זוכים ברוב המקרים ביחס של נושאי זכויות אלא כמושאי הגנה, אף שילדים נופלים קורבן לעברות יותר מבגירים וחשופים גם לסוגי פגיעה הייחודיים לקטינים ולחסרי ישע: התעללות פיזית, נפשית ומינית, הזנחה ואלימות מידי האחראים עליהם.
מודל צרכים-זכויות
שיח הזכויות הליברלי מדיר ילדים צעירים, משום ש"תיאוריית הבחירה" שבבסיסו רואה ביכולת לקבל החלטות תנאי להקניית זכויות, ומי שיכולתם נחשבת מוגבלת מקבלים הגנה במחיר שלילת האוטונומיה שלהם. "תיאוריית האינטרס" המתחרה מעתיקה את המבחן ממושא הזכות אל מהותה ושואלת אם אינטרס מסוים הוא צורך בסיסי ואוניוורסלי המצדיק מעמד של זכות. על זיקה זו נשען מודל בן שני רבדים.
הרובד הנורמטיבי
הבסיס הנורמטיבי הוא אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד משנת 1989, ומתוכה נשאבים שישה מרכיבים: ארבעת העקרונות המנחים, שהם שוויון, טובת הילד כשיקול ראשון במעלה, הזכות לחיים, להישרדות ולהתפתחות, וההשתתפות, שלפיה יש לאפשר לכל ילד המסוגל לכך להביע את דעתו ולתת לה משקל ראוי לפי גילו ובגרותו; ולצידם הזכות להגנה מפני פגיעה מידי האחראים עליו והזכות לשיקום. ששת המרכיבים משמשים כלי פרשנות הדדיים.
הרובד האמפירי וארבעת המקבצים
רובד הצרכים ממפה ממצאים פסיכו-סוציאליים בארבעה תחומים. רווחת הילד נשענת...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
