טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) לטיפול בהפרעת אישיות גבולית
O'connell & Dowling, 2014
מבוא
הפרעת אישיות גבולית מוגדרת כתבנית מתמשכת של חוסר יציבות בויסות רגשי, שליטה בדחפים, יחסים בין אישיים ודימוי עצמי. הסימנים הקליניים כוללים חוסר ויסות אמוציונלי תוקפנות אימפולסיבית, פגיעה עצמית חוזרת ונטיות התאבדות. הגורמים ידועים רק בחלקם אך גנטיקה, אירועים בילדות כמו התעללות פיזית או מינית ידועים כתורמים להתפתחות ההפרעה. DBT או טיפול פסיכו דינמי עם אישפוז חלקי עוזרים לטיפול בהפרעה בקרב אלו שיצאו משליטה וטיפול תרופתי מפחית את תסמיני הדיכאון, החרדה והתוקפנות האימפולסיבית. כיום מתמקדים בגורמים נוירו-ביולוגיים העמודים בבסיס ההפרעה והתמקדות בטיפולים יעילים יותר.
ההפרעה משפיעה על 1-2 אחוז מהאוכלוסייה. כ-10% מהמטופלים החיצוניים בפסיכיאטריה וכ-20% מהמאושפזים. 10% מהחולים מתאבדים, שיעור הגבוה ב-50% מהאוכלוסייה הכללית. הלוקים בהפרעה דורשים יותר משאבים משירותי בריאות הנפש משאר ההפרעות. ההפרעה נפוצה יותר אצל נשים (70%) מאשר אצל גברים. ההפרעה נפוצה אצל ילדים בשיעור של 11% בקרב בני 9-19 ו-7.8% בקרב בני 11-21. ההפרעה נפוצה יותר בקרב בנות אך לא ידוע אם ההפרעה נפוצה יותר בקרב ילדים.
אבחנה
ישנם תשעה ריטריונים לפי ה-DSM-4 תחת הקטגוריה של הפרעת אישיות אמוציונלית. במאמר הקריטריונים חולקו לארבעה גזרות משום שבעלי סימפטומים בכל ארבעת הגזרות ניתנים להבחנה מאלו עם צורות אחרות של הפרעת אישיות.
1. הפרעה באפקט- אפקט דיספורי הכולל זעם, עצבות, בושה, פאניקה, אימה והרגשה כרונית של ריקנות ובדידות. בנוסף, הינם בעלי מצב רוח ריאקטיבי המשתנה במהירות והם עוברים ביום בין כמה מצבים של דיספוריה ומצב רוח תקין.
2. הפרעה בקוגניציות, בשלוש רמות:
א. בעיות מטרידות אך לא פסיכוטיות כגון רעיונות על היותם רעים, הרגשת דיסוציאציה בצורות של דה-פרסונליזציה ודה-ריאליזציה, חשדנות וייחוסים לא הזייתיים.
ב. חצי/מעין תסמינים פסיכוטיים- דלוזיות והלוזינציות מתוחמות וחולפות שבחלקם מבוססות מציאות.
ג. דלוזיות והלוזינציות אמיתיות- קורות בעיקר במצבים של דיכאון פסיכוטי. הפרעה חמורה בזהות נחשבת שייכת לקוגניציה משום שהיא מבוססת על סדרה של אמונות שגויות (מישהו טוב לרגע ואז רע).
3. אימפולסיביות, משני סוגים:
א. פגיעה עצמית מכוונת- חבלה עצמית וניסיונות התאבדות.
ב. צורות כלליות יותר של אימפולסיביות- שימוש בחומרים, הפרעות אכילה, בולמוס בזבוז כסף, התפרצויות מילוליות ונהיגה מסוכנת.
4. מערכות יחסים אינטנסיביות לא יציבות, מאופיינות בשני דפוסים נפרדים אך קשורים של בעיות:
א. פחד מנטישה וניסיון למנוע עזיבה.
ב. איכות סוערת של מערכות יחסים קרובות הכוללת ויכוחים, פרידות רבות ואסטרטגיות לא אדפטיביות המכעיסות ומפחידות אחרים ותגובות לא צפויות.
הלוקים בהפרעה לרוב לוקים בהפרעות נוספות על ציר אחד כמו דיכאון מז'ורי, שימוש בחומרים ו-PTSD. מבחינת ציר ההפרעות השני בaxis II disorders) DSM-הפרעות אישיות ומוגבלות שכלית), הפרעות אישיות נמנעת, תלותית, ופרנואידית מאובחנות לעיתים הכי קרובות כקומורבידיות. הערכה קלינית מדוקדקת של הפרעת אישיות גבולית ומצבים קומורבידיים אפשריים חשובה בתחילת הטיפול של מטופל. ראיונות אבחוניים הופכים שימושיים יותר.
גורמים סיבתיים
הסיבה להפרעת אישיות גבולית מורכבת ממספר גורמים, אשר נמצאים באינטראקציה, ומשפיעים אחד על השני בדרכים שונות:
גורמים גנטיים וחוויות ילדות שליליות עלולים לגרום לחוסר וויסות רגשי ואימפולסיביות, המובילים להתנהגויות דיספונקציונליות ולקונפליקטים וחסכים פסיכולוגיים, שעשויים לחזק חוסר ויסות רגשי ואימפולסיביות. נתונים על תפקיד הגורמים הגנטיים הם דלילים. מחקרי תאומים, מרמזים על השפעה גנטית חזקה בהתפתחות ההפרעה. ניתוח גנטי רב משתנים של מאפייני הפרעות אישיות זיהה ארבעה גורמים; העיקרי- מסווג כחוסר ויסות רגשי, מתאר רגש בלתי יציב, תפקוד קוגניטיבי לא יציב, תחושת עצמי לא יציבה, ויחסים בין-אישיים לא יציבים. גורם עיקרי זה דומה להפרעת אישיות גבולית בהרבה היבטים, וניתן להעריכו כ- 47% תורשתי.
סוגים שונים של אירועים שליליים בתקופת הילדות, כולל חוויות מתמשכות של...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
