חוקתיות של בניין אומה, ביקורת הצדק המשפטי: הארה על מחקר וכתיבה משפטיים בישראל
ברזילי, 2017
הקדמה
כתיבה מחקרית משפטית אינה יכולה שלא להיות בין-תחומית: חשיפת מטרתו של חוק תלויה בניתוח היסטורי של התפתחות החקיקה, והנהרת השלכותיו תלויה בהקשר החברתי שבו נקבע החוק ונאכף. ניתוח פסיקה עלי דף בלבד משול לניסיון להסביר שירה בהתעלם מן המשורר. עם זאת אפשר לאבחן מגמות שונות של כתיבה ולהבחין ביניהן. ניתוח תוכן איכותני של מאות מחקרים משפטיים שהתפרסמו בעברית, באנגלית ובערבית חושף שני זרמים. הזרם הראשון, חוקתיות של בניין אומה, הוא קונסטרוקטיביסטי: הוא שואף לעצב באופן שיטתי וקודיפיקטיבי את שלטון החוק של מדינת לאום יהודית ודמוקרטית, שואל מהי כוונת המחוקק ומהו התקדים החל, ומבקש להסדיר חסרים בטקסט המשפטי ולהתאימו למציאות משתנה. הזרם האחר, ביקורת הצדק המשפטי, עוסק בדה-קונסטרוקציה של אותה הבניה: הוא בוחן כיצד המשפט מעוצב, מתפרש ונאכף במסגרת יחסי כוח חברתיים, כלכליים, תרבותיים ופוליטיים, שואל אילו אינטרסים מקודמים בטקסט ועל חשבון מי, ומבקש לפורר אותו ולעצבו מחדש כדי להנגישו ולעשותו שוויוני יותר.
א. חוקתיות של בניין אומה
בניין אומה (nation-building) מתאר את השלבים הפורמטיביים בכינונה של מדינת לאום: כינון מוסדותיה הפוליטיים, הבטחוניים, הכלכליים והמשפטיים ועיצוב אתוס לאומי. בישראל היה תהליך זה כרוך בעיצוב מערכת השיפוט, מוסד היועץ המשפטי לממשלה, הנסיונות לכתוב חוקה ופשרת הררי שהובילה לחוקי-היסוד, והתלוו לו קונפליקטים לא-מעטים. בתוך המגמה נבדלים שלושה דורות: הראשון עיצב את התשתית הרעיונית ונמנו עמו פרופסורים למשפטים שהיו גם אנשי תורת המשטרים ופעילים מפלגתית; השני כולל בעיקר שופטים ופרופסורים שהעמיקו את הקודיפיקציה אגב חיזוק זכויות האדם; השלישי כולל חוקרי משפט וחברה, והוא ביקורתי כלפי קודמיו....
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
