הערכת מרכיבי האופטימיות באמצעות POSO-E
Schweizer & Koch, 2001
מושג האופטימיות ומרכיביו
האופטימיות היא תכונת אישיות שחשיבותה לבריאות הגופנית והנפשית הוכחה היטב: במצבי לחץ מתמודדים אופטימיים טוב יותר מפסימיים, נמצאו אצלם פחות תסמיני תחלואה, בקרב מבוגרים נלוותה עמדה אופטימית לחסינות תאית טובה יותר, וההחלמה מניתוח הייתה טובה יותר. על רקע זה נבנה השאלון POSO-E, המעריך את האופטימיות בשלושה מרכיבים: אישית, חברתית ושל מסוגלות עצמית. האופטימיות מובנת כציפייה לתוצאות חיוביות, ובכללן תוצאות שאינן נובעות מהתנהגות הפרט וניתנות לייחוס לגורל או למזל. התוצאות התלויות בהתנהגות קרובות למסוגלות עצמית, המוגדרת כציפייה ליכולת לארגן את ההתנהגות כך שהשלכותיה חיוביות, ומכיוון שהיא נוגעת לתת-קבוצה של תוצאות האופטימיות היא נחשבת למרכיב שלה. האופטימיות החברתית, לעומת זאת, היא ציפייה כללית לתוצאה חיובית בסוגיות חברתיות וסביבתיות, שאף הן משפיעות בעקיפין על איכות חייו של הפרט.
השאלון נבנה בשלושה שלבים. תחילה נבנה סולם האופטימיות החברתית על בסיס נתוניהם של 324 נבדקים, והוא עוסק בניצול משאבי אנרגיה, זיהום סביבתי, ביטחון הפנסיה, שימוש בסמים, הגירה, אלימות ופשיעה, התפתחות כלכלית וסיכוייו של הדור הבא; אף שנמצאה הומוגניות גבוהה, ניתוח גורמים הצביע על שלושה תת-סולמות: אוריינטציה שמרנית, אוריינטציה מתקדמת וביטחון אישי. בשלב השני עודכן הסולם ונוסף לו סולם אופטימיות אישית, שפריטיו ממוקדים פחות; בקרב 268 נבדקים נמצא מתאם של 0.60 בינו לבין מבחן אוריינטציית החיים ומתאם של 0.31 בינו לבין הסולם החברתי. בשלב השלישי נוסף סולם המסוגלות העצמית. מיקומה של האופטימיות בתוך מודלים כלליים של אישיות נבחן מול מודל שלושת הממדים של...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
